Info Center > Scripture Lesson >
Chewing The Cud: Terumah

Torah Reading for Terumah

Parshat Terumah

Shabbat, 4 Adar I, 5779

9 February, 2019

SELECT A PORTION:

1st2nd3rd4th5th6th7thHaftarahComplete

Complete: (Exodus 25:1 - 27:19; Kings I 5:26 - 6:13)

BothEnglishHebrew

First Portion

Exodus Chapter 25

1"The Lord spoke to Moses saying:   אוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
2"Speak to the children of Israel, and have them take for Me an offering; from every person whose heart inspires him to generosity, you shall take My offering.   בדַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרֽוּמָתִֽי:
and have them take for Me: Heb. לִי. [I.e.,] dedicated to My name. -[from Tan. 1]   ויקחו לי תרומה: ×œ×™ לשמי:
offering: Heb. תְּרוּמָה, separation. They shall set apart from their property an offering for Me.   תרומה: ×”פרשה, יפרישו לי מממונם נדבה:
whose heart inspires him to generosity: Heb. יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, an expression of נְדָבָה, which is an expression of good will, present in French, [a] gift.   ידבנו לבו: ×œ×©×•×Ÿ נדבה, והוא לשון רצון טוב, פרישנ"ט בלעז [מתנה]:
you shall take My offering: Our Rabbis said: [The word תְּרוּמָה, mentioned three times, denotes that] three offerings are mentioned here. One is the offering of a beka [half-shekel] per head, from which they made the sockets, as is delineated in [Exod. 38:26, 27, in the parsha] “ אֵלֶּה פְקוּדֵי, These are the accounts.” Another is the offering of a beka per head for the [community] coffers, from which to purchase the communal sacrifices, and another is the offering for the Mishkan, each one’s [Israelite’s] donation (Talmud Yerushalmi, Shekalim 1:1; Meg. 29b). The thirteen materials mentioned in this section [i.e., this chapter] were all required for the work of the Mishkan or for the garments of the kohanim, [as you will find] when you study them closely (Tan. 5, Song Rabbah 4:25).   תקחו את תרומתי: ××ž×¨×• רבותינו שלש תרומות אמורות כאן, אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם הא-דנים, כמו שמפורש באלה פקודי (שמות לח כו - ×›×–), ואחת תרומת המזבח בקע לגלגלת לקופות לקנות מהן קרבנות צבור, ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד. שלשה עשר דברים האמורים בענין כולם הוצרכו למלאכת המשכן או לבגדי כהונה, כשתדקדק בהם:
3And this is the offering that you shall take from them: gold, silver, and copper;   גוְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֽשֶׁת:
gold, silver, and copper, etc.: They were all given voluntarily; each person [gave] what his heart inspired him to give, except [for] the silver, which they gave equally, a half-shekel for each individual. We do not find throughout the entire work of the Mishkan that more silver was required, as it is said: “The silver of the community census was…a beka per head…” (Exod. 38:25, 26). The rest of the silver, which was given there [in the work of the Mishkan] voluntarily, they [the workers] made into service utensils.   זהב וכסף ונחשת וגו': ×›×•×œ× באו בנדבה, איש איש מה שנדבו לבו, חוץ מן הכסף שבא בשוה מחצית השקל לכל אחד, ולא מצינו בכל מלאכת המשכן, שהוצרך שם כסף יותר, שנאמר (שמות לח כו - ×›×–) וכסף פקודי העדה וגו' בקע לגלגלת וגו', ושאר הכסף הבא שם בנדבה עשאוה לכלי שרת:
4blue, purple, and crimson wool; linen and goat hair;   דוּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
blue…wool: Heb. תְכֵלֶת, wool dyed with the blood of the chillazon [animal], which bears a blue color. — [from Men. 44a, Tosefta Men. 9:6]   ותכלת: ×¦×ž×¨ צבוע בדם חלזון, וצבעו ירוק:
purple…wool: Heb. וְאַרְגָּמָן, wool dyed with a kind of dye named אַרְגָּמָן.   וארגמן: ×¦×ž×¨ צבוע ממין צבע ששמו ארגמן:
linen: Heb. שֵׁשׁ. This is linen. — [from Tosefta Men. 9:6]   ושש: ×”וא פשתן:
and goat hair: Heb. וְעִזִים, the hair of goats. Therefore, Onkelos rendered: וּמְעַזֵי, [i.e.,] what comes from the goats, but not the goats themselves [i.e., not the goat skins], for Targum’s [Onkelos] translation of עִזִים [goats] is עִזַיָא (Gen. 30:32).   ועזים: × ×•×¦×” של עזים, לכך תרגם אונקלוס ומעזי, הבא מן העזים, ולא עזים עצמם, שתרגום של עזים עזיא:
5ram skins dyed red, tachash skins, and acacia wood;   הוְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
dyed red: Heb. מְאֳָדָּמִים. They were dyed red after being tanned.   מאדמים: ×¦×‘ועות היו אדום לאחר עבודן:
tachash skins: This was a species of animal that existed only for a [short] time, and it had many hues (גַּוָּנִים). Therefore, [Onkelos] renders [it] סַסְגּוֹנָא, because it rejoices (שֶׁשָׂשׂ) [ס and שׂ are often interchangeable] and boasts of its hues (גַּוָּנִים). -[from Shab. 28a, b]   תחשים: ×ž×™×Ÿ ×—×™×”, ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם ססגונא, ששש ומתפאר בגוונין שלו:
and acacia wood: Where did they get these [trees] in the desert? Rabbi Tanchuma explained that our father Jacob foresaw with the holy spirit that the Israelites were destined to build a Mishkan in the desert, so he brought cedars to Egypt and planted them. He commanded his sons to take them with them when they left Egypt. — [from Mid. Tanchuma 9]   ועצי שטים: ×ž××™×Ÿ היו להם במדבר, פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש, שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם, כשיצאו ממצרים:
6oil for lighting, spices for the anointing oil and for the incense;   ושֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
oil for lighting: Pure olive oil to continually kindle the light.   שמן למאור: ×©×ž×Ÿ זית זך להעלות נר תמיד:
spices for the anointing oil: which was made to anoint the vessels of the Mishkan and [for] the Mishkan itself to sanctify them, and spices were required for it, as is delineated in [the parsha] ×›Ö´Ö¼×™ תִשָׂא (Exod. 30:22-33).   בשמים לשמן המשחה: ×©× ×¢×©×” למשוח כלי המשכן והמשכן לקדשו, והוצרכו לו בשמים כמו שמפורש בכי תשא (שמות ל ×›×’ - ×›×”):
and for the incense: Heb. וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, which they burned every evening and morning, as is explained in [the parsha] וְאַתָּה תְּצַוֶּה (Exod. 30:7, 8). The word קְטֹרֶת means the raising of smoke (קִיטוֹר) and columns of smoke ותִּמְרוֹת עָשָׁן.   ולקטרת הסמים: ×©×”יו מקטירין בכל ערב ובקר, כמו שמפורש בואתה תצוה (שמות ל ×– - ×—) ולשון קטרת העלאת קיטור ותמרות עשן:
7shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen.   זאַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפֹ֖ד וְלַחֽשֶׁן:
shoham stones: Two were needed there [in the Mishkan] for the ephod, mentioned in [the parsha] וְאַתָּה תְּצַוֶּה (Exod. 28:9-12).   אבני שהם: ×©×ª×™× הוצרכו שם לצורך האפוד האמור בואתה תצוה (שמות ×›×— יב):
filling: Since they make for them a seat out of gold, like a sort of hole, and the stone is placed there to fill the hole, they are called filling stones. The place of the “seat” is called מִשְׁבֶּצֶת, a setting.   מלאים: ×¢×œ שם שעושין להם בזהב מושב כמין גומא ונותנין האבן שם למלאות הגומא, קרויים אבני מלואים, ומקום המושב קרוי משבצות:
for the ephod and for the choshen: The shoham stones for the ephod and the filling stones for the choshen. The ephod and the choshen are explained in וְאַתָּה תְּצַוֶּה they are types of ornaments [worn by the kohanim].   לאפוד ולחשן: ××‘× ×™ השהם לאפוד, ואבני המלאוים לחשן, וחשן ואפוד מפורשים בואתה תצוה, והם מיני תכשיט:
8And they shall make Me a sanctuary and I will dwell in their midst   חוְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָֽׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם:
And they shall make Me a sanctuary: And they shall make in My name a house of sanctity.   ועשו לי מקדש: ×•×¢×©×• לשמי בית קדושה:
9according to all that I show you, the pattern of the Mishkan and the pattern of all its vessels; and so shall you do.   טכְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אֽוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּֽעֲשֽׂוּ:
according to all that I show you: here, the pattern of the Mishkan. This verse is connected to the verse above it: “And they shall make Me a sanctuary…” according to all that I show you.   ככל אשר אני מראה אותך: ×›××Ÿ את תבנית המשכן. המקרא ×”×–×” מחובר למקרא שלמעלה הימנו ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך:
and so shall you do: in future generations (Sanh. 16b, Shev. 14b, 15a). If one of the vessels is lost, or when you make the vessels of the Temple, such as [the] tables, menorahs, wash basins, and bases that Solomon made, you shall make them according to the pattern of these [that I will describe in the following verses]. If the verse was not connected to what was written before it, He would not have written, “and so shall you do,” but" so shall you do" [without the word “and”], and it would be speaking about the making of the Tent of Meeting and its vessels.   וכן תעשו: ×œ×“ורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים, כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם. ואם לא ×”×™×” המקרא מחובר למעלה הימנו, לא ×”×™×” לו לכתוב וכן תעשו אלא כן תעשו, והיה מדבר על עשיית אהל מועד וכליו:
10They shall make an ark of acacia wood, two and a half cubits its length, a cubit and a half its width, and a cubit and a half its height.   יוְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ:
They shall make an ark: like the chests that are made without feet, made like a sort of chest called escrin [in Old French, ecrin in modern French], (i.e., a chest or box), which rests on its bottom [without being raised off the floor by the attachment of legs].   ועשו ארון: ×›×ž×™×Ÿ ארונות שעושים בלא רגלים, עשויים כמין ארגז שקורין אישקרי"ן בלעז [ארגז] יושב על שוליו:
11And you shall overlay it with pure gold; from inside and from outside you shall overlay it, and you shall make upon it a golden crown all around.   יאוְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
from inside and from outside you shall overlay it: Bezalel made three arks, two of gold and one of wood. Each one had four walls and a bottom, and they were open on the top. He placed the wooden one inside the golden one and the [other] golden one inside the wooden one. He covered the upper rim with gold, thus it is found that [the wooden one] was overlaid from inside and from outside [with gold]. — [from Yoma 72b, Shek. 16b]   מבית ומחוץ תצפנו: ×©×œ×©×” ארונות עשה בצלאל, שתים של זהב ואחד של ×¢×¥, וארבע כתלים ושולים לכל אחד ופתוחים מלמעלה, נתן של ×¢×¥ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של ×¢×¥, וחפה שפתו העליונה בזהב, נמצא מצופה מבית ומחוץ:
a golden crown: Like a sort of crown surrounding it above its rim. For he [Bezalel] made the outer ark higher than the inner one, until it extended upwards opposite the thickness of the ark cover and slightly higher than it, so that when the ark cover lies on the thickness of the walls, the crown extends slightly over the thickness of the ark cover (Yoma 72b). And that [the crown] is the symbol of the crown of the Torah (Tan. Vayakhel 8, Exod. Rabbah 34:2).   זר זהב: ×›×ž×™×Ÿ כתר מקיף לו סביב למעלה משפתו, שעשה הארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעלה למול עובי הכפורת ולמעלה הימנו משהו, וכשהכפורת שוכב על עובי הכתלים, עולה הזר למעלה מכל עובי הכפורת כל שהוא, והוא סימן לכתר תורה:
12And you shall cast four golden rings for it, and you shall place them upon its four corners, two rings on its one side, and two rings on its other side.   יבוְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּֽעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית:
And you shall cast: Heb. וְיָצַקְךְתָּ, an expression of casting, as the Targum [Onkelos] renders.   ויצקת: ×œ×©×•×Ÿ התכה כתרגומו:
its…corners: Heb. פַּעִמֹתָיו. As the Targum [Onkelos] renders: זִיוְיָתֵיהּ, its corners. They were attached on the upper corners, close to the ark cover, two from here and two from there, across the width of the ark, and the poles were placed in them [the rings]. The length of the ark separated the poles, two and one-half cubits between [one] pole and [the other] pole, so that the two people carrying the ark would walk between them [the poles]. So it is explained in Men., in the chapter entitled שתֵּי הַלֶּחֶם (98b).   פעמתיו: ×›×ª×¨×’ומו זויתיה. ובזויות העליונות סמוך לכפרת היו נתונות שתים מכאן ושתים מכאן לרחבו של ארון, והבדים נתונים בהם, וארכו של ארון מפסיק בין הבדים, אמתים וחצי בין בד לבד, שיהיו שני בני אדם, הנושאים את הארון, מהלכין ביניהם, וכן מפורש במנחות בפרק שתי הלחם (צח ב):
two rings on its one side: Heb. וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת, lit., and two rings. These are the four rings [mentioned] in the beginning of the verse, and [Scripture now] explains to you where they were [to be placed]. This “vav” is superfluous, and it is to be interpreted as שְׁתֵּי טַבָּעֹת, two rings. But you can reconcile it [by interpreting it] in this way: and two of these rings [shall be] on its one side, [meaning, and two of the four rings mentioned in the beginning of this verse shall be on one side, etc.].   ושתי טבעות על צלעו האחת: ×”ן הן הארבע טבעות שבתחלת המקרא, ופירש לך היכן היו, והוי"ו זו יתירה היא ופתרונו כמו שתי טבעות, ויש לך לישבה כן ושתיים מן הטבעות האלו על צלעו האחת:
its…side: Heb. צַלְעוֹ, its side.   צלעו: ×¦×“ו:
13And you shall make poles of acacia wood and you shall overlay them with gold.   יגוְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב:
poles of: Heb. בַדֵּי, poles.   בדי: ×ž×•×˜×•×ª:
14And you shall bring the poles into the rings on the sides of the ark, to carry the ark with them.   ידוְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָֽאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָֽאָרֹ֖ן בָּהֶֽם:
15The poles of the ark shall be in the rings; they shall not be removed from it.   טובְּטַבְּעֹת֙ הָֽאָרֹ֔ן יִֽהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ:
they shall not be removed from it: forever.   לא יסרו ממנו: ×œ×¢×•×œ×:
16And you shall place into the ark the testimony, which I will give you.   טזוְנָֽתַתָּ֖ אֶל־הָֽאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָֽעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:
And you shall place into the ark: Heb. אֶל-הָאָרֹן, lit., to the ark, [meaning] into the ark.   ונתת אל הארן: ×›×ž×• בארון:
the testimony: [I.e.,] the Torah, which serves as testimony between Me and you [Israel] that I commanded you [to fulfill] the commandments written in it. — [from Mid. Tan. Pekudei 4, also Mid. Lekach Tov]   העדות: ×”תורה שהיא לעדות ביני וביניכם, שצויתי אתכם מצות הכתובות בה:

Second Portion

Exodus Chapter 25

17And you shall make an ark cover of pure gold, two and a half cubits its length and a cubit and a half its width.   יזוְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ:
an ark cover: Heb. כַפֹּרֶת a cover over the ark, which was open from above. He [Moses] placed it [the cover] over it [the ark] like a board.   כפרת: ×›×¡×•×™ על הארון שהיה פתוח מלמעלה ומניחו עליו כמין דף:
two and a half cubits its length: like the length of the ark. Its width was like the width of the ark, and it lay on the thickness of the four walls. Although [Scripture] does not give a measure for its thickness, our Rabbis explained that it was a handbreadth thick. — [from Succah 5a]   אמתים וחצי ארכה: ×›××¨×›×• של ארון, ורחבה כרחבו של ארון, ומונחת על עובי הכתלים ארבעתם, ואף על פי שלא נתן שיעור לעוביה, פירשו רבותינו שהיה עוביה טפח:
18And you shall make two golden cherubim; you shall make them of hammered work, from the two ends of the ark cover.   יחוְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת:
cherubim: Heb. כְּרֻבִים. They had the features of a child. — [from Succah 5]   כרבים: ×“מות פרצוף תינוק להם:
you shall make…of hammered work: [This means] that you should not make them separate and then join them at the ends of the ark cover after they are made, as smiths do [in a process] called solderez [in Old French], soldered. Instead, you should take a large quantity of gold at the beginning of the construction of the ark cover and beat it with a hammer and with a mallet in the center [of the mass of gold] so that its ends protrude upward, and [then you should] form the cherubim from the protrusion of its ends.   מקשה תעשה אותם: ×©×œ× תעשם בפני עצמם ותחברם בראשי הכפרת לאחר עשייתם כמעשה צורפים, שקורין שולדי"×¥ [מולחמים] אלא הטל זהב הרבה בתחלת עשיית הכפרת והכה בפטיש ובקורנס באמצע, וראשין בולטין למעלה וצייר הכרובים בבליטת קצותיו:
hammered: Heb. מִקְשָׁה, batediz in Old French, hammered, like “knocked (נָקְשָׁן) one against the other” (Dan. 5:6).   מקשה: ×‘טידי"×¥ בלעז [עשוי בהכאה]. כמו (דניאל ×” ו) דא לדא נקשן:
ends of the ark cover: Heb. קְצוֹת הכַּפֹּרֶת, ends of the ark cover.   קצות הכפורת: ×¨××©×™ הכפרת:
19And make one cherub from the one end and the other cherub from the other end; from the ark cover you shall make the cherubim on its two ends.   יטוַֽ֠עֲשֵׂ֠ה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּֽעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו:
And make one cherub from the one end: [The text elaborates] so that you will not say [that it means] two cherubim at each end. Therefore, it had to explain, “one cherub from the one end.”   ועשה כרוב אחד מקצה: ×©×œ× תאמר שנים כרובים לכל קצה וקצה, לכך הוצרך לפרש כרוב אחד מקצה מזה:
from the ark cover: itself you shall make the cherubim. This is the meaning of “you shall make them of hammered work” -that you shall not make them [the cherubim] separately and [then] attach them to the ark cover.   מן הכפרת: ×¢×¦×ž×” תעשו את הכרובים. זהו פירושו של מקשה תעשה אותם, שלא תעשם בפני עצמם ותחברם לכפרת:
20The cherubim shall have their wings spread upwards, shielding the ark cover with their wings, with their faces toward one another; [turned] toward the ark cover shall be the faces of the cherubim.   כוְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּֽרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִֽהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:
their wings spread: [This means] that you shall not make their wings lying down [resting next to their bodies], but spread high alongside their heads, so that there should be ten handbreadths in the space between the wings and the ark cover, as is stated in Succah (5b).   פרשי כנפים: ×©×œ× תעשה כנפיהם שוכבים, אלא פרושים וגבוהים למעלה אצל ראשיהם, שיהא עשרה טפחים בחלל בין הכנפים לכפרת, כדאיתא בסוכה (דף ×” ב):
21And you shall place the ark cover on the ark from above, and into the ark you shall place the testimony, which I will give you.   כאוְנָֽתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָֽאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:
and into the ark you shall place the testimony: I do not know why it was repeated, for it already said: “And you shall place into the ark the testimony” (verse 16). We may say that it comes to teach that when it [the ark] is still an ark alone, without an ark cover, he [Moses] should first put in the testimony and then place the ark cover over it. So we find [that] when he [Moses] erected the Mishkan, it says: “And he placed the testimony into the ark,” and afterwards, “and he placed the ark cover on the ark from above” (Exod. 40:20).   ואל הארן תתן את העדות: ×œ× ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר (פסוק טז) ונתת אל הארון את העדות. ויש לומר שבא ללמד, שבעודו ארון לבדו בלא כפרת, יתן תחלה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפרת עליו. וכן מצינו כשהקים את המשכן נאמר (שמות מ ×›) ויתן את העדות אל הארון, ואחר כך ויתן את הכפורת על הארון מלמעלה:
22I will arrange My meetings with you there, and I will speak with you from atop the ark cover from between the two cherubim that are upon the Ark of the Testimony, all that I will command you unto the children of Israel.   כבוְנֽוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֘ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־אֲר֣וֹן הָֽעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אֽוֹתְךָ֖ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
I will arrange My meetings with you there: When I arrange a meeting for you to speak with you, [it is at] that place that I will arrange for the meeting where I will come to speak to you.   ונועדתי: ×›×©××§×‘×¢ מועד לך לדבר עמך, אותו מקום אקבע למועד שאבא שם לדבר אליך:
and I will speak with you from atop the ark cover: But elsewhere it says: “and the Lord spoke to him from the Tent of Meeting, saying…” (Lev. 1:1). That is the Mishkan, outside the dividing curtain [whereas the ark was within the dividing curtain]. The two verses are found to contradict one another. The third verse comes and reconciles them. "And when Moses came into the Tent of Meeting…he heard the voice speaking to him from atop the ark cover" (Num. 7:89). [The solution is that] Moses would enter the Mishkan and as soon as he came within the doorway, a voice would descend from heaven to [the place] between the cherubim, from where it emanated and was heard by Moses in the Tent of Meeting. — [from Sifrei, end of Naso]   ודברתי אתך מעל הכפורת: ×•×‘מקום אחר הוא אומר (ויקרא א א) וידבר ×”' אליו מאהל מועד לאמר, ×–×” המשכן מחוץ לפרכת, נמצאו שני כתובים מכחישים ×–×” את ×–×”, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (במדבר ×– פט) ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת וגו', משה ×”×™×” נכנס למשכן וכיון שבא בתוך הפתח, קול יורד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד:
and all that I will command you unto the children of Israel: Heb. וְאֵת. This “vav” [that Rashi adds, meaning “and,”] is superfluous, and there are many similar [examples] in the Torah. And you shall interpret it thus: "and all that I will speak with you there is all that I will command you unto the children of Israel."   ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל: ×”רי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:
23And you shall make a table of acacia wood, two cubits its length, one cubit its width, and a cubit and a half its height.   כגוְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ:
its height: The height of its legs [together] with the thickness of the table [top].   קמתו: ×’ובה רגליו עם עובי השלחן:
24And you shall overlay it with pure gold, and you shall make for it a golden crown all around.   כדוְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב:
a golden crown: symbolic of the crown of kingship, for the table represents wealth and greatness, as they say, “the royal table.” -[from Yoma 72b]   זר זהב: ×¡×™×ž×Ÿ לכתר מלכות, שהשולחן שם עושר וגדולה, כמו שאמרים שלחן מלכים:
25And you shall make for it a frame a handbreadth [wide] all around, and you shall make a golden crown for its frame all around.   כהוְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵֽר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
a frame: Heb. מִסְגֶּרֶת, as the Targum [Onkelos] renders: גְּדַנְפָא, a rim. The Sages of Israel differed concerning the matter. Some say that it was above [i.e., extending from the table top], around the table, like the rims at the edge of the tables of the princes. Some say that it was below [the table top], inserted from one leg to the other on the four sides of the table, and the table top lay on that frame. — [from Men. 96b]   מסגרת: ×›×ª×¨×’ומו גדנפא, ונחלקו חכמי ישראל בדבר יש אומרים, למעלה היתה סביב לשולחן, כמו לבזבזין שבשפת שולחן שרים, ויש אומרים, למטה היתה תקועה מרגל לרגל בארבע רוחות השולחן, ודף השלחן שוכב על אותה מסגרת:
and you shall make a golden crown for its frame: That is the crown mentioned above, and here He explains to you that it was on the frame.   ועשית זר זהב למסגרתו: ×”וא זר האמור למעלה, ופירש לך כאן שעל המסגרת היתה:
26And you shall make for it four golden rings, and you shall place the rings on the four corners that are on its four legs.   כווְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו:
27The rings shall be opposite the frame as holders for the poles [with which] to carry the table.   כזלְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּֽהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
The rings shall be opposite the frame: on the legs, inserted opposite the ends of the frame.   לעמת המסגרת תהיין הטבעות: ×‘רגלים תקועות כנגד ראשי המסגרת:
as holders for the poles: Those rings shall be holders in which to insert the poles.   לבתים לבדים: ××•×ª×Ÿ הטבעות יהיו בתים להכניס בהן הבדים:
as holders: Heb. לְבָתִּים, for the purpose of holders.   לבתים: ×œ×¦×•×¨×š בתים:
for the poles: Heb. לְבַדִּים, as the Targum [Onkelos] renders: אַתְרָא לַאִרִיחַיָא, a place for the poles.   לבדים: ×›×ª×¨×’ומו אתרא לאריחיא:
28And you shall make the poles of acacia wood, and you shall overlay them with gold, and the table shall be carried with them.   כחוְעָשִׂ֤יתָ אֶת־הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־בָ֖ם אֶת־הַשֻּׁלְחָֽן:
shall be carried with them: Heb. וְנִשָׂא-בָם, the passive voice. The table shall be carried with them [by the poles].   ונשא בם: ×œ×©×•×Ÿ נפעל, ×™×”×™×” נשא בם את השלחן:
29And you shall make its forms, its spoons, its half pipes, and its supports with which it will be covered; of pure gold you shall make them.   כטוְעָשִׂ֨יתָ קְּעָֽרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
And you shall make its forms, its spoons: Heb. קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו. קְּעָרֹתָיו is the form that was made according to the shape of the bread (Men. 97a). The bread was made in the shape of a type of box without a cover. It had a flat bottom (Men. 94b) and it would be bent upward on both sides [forming something] similar to walls. Therefore, it is called לֶחֶם הַפָּנִים, literally, the bread of faces, because it has faces looking in both directions-toward the sides of the house [Mishkan] from here [in one direction] and from there [in the other direction]. It was placed lengthwise across the width of the table, and its walls stood vertically opposite the edge of the table. A golden form and an iron form were made for it. It was baked [on Fridays] in the iron form, and when it was taken out of the oven, it would be placed in the golden form until the next day, which was the Sabbath, when it would be arranged on the table. That form is called קְעָרָה.   ועשית קערתיו וכפתיו: ×§×¢×¨×•×ª×™×• ×–×” הדפוס שהיה עשוי כדפוס הלחם, והלחם ×”×™×” עשוי כמין תיבה פרוצה משתי רוחותיה, שולים לו למטה וקופל מכאן ומכאן כלפי מעלה כמין כתלים, ולכך קרוי לחם הפנים, שיש לו פנים רואין לכאן ולכאן לצדי הבית מזה ומזה, ונותן ארכו לרחבו של שולחן, וכתליו זקופים כנגד שפת השלחן, והיה עשוי לו דפוס זהב ודפוס ברזל, בשל ברזל הוא נאפה וכשמוציאו מן התנור נותנו בשל זהב עד למחר בשבת שמסדרו על השלחן, ואותו הדפוס קרוי קערה:
its spoons: Heb. וְכַפֹּתָיו. They were the spoons in which the frankincense was placed. There were two [spoons meant] for the two handfuls of frankincense that were placed beside the two stacks, as it is said: “And you shall place beside the stack pure frankincense” (Lev. 24:7). -[from Men. 97a]   וכפתיו: ×‘זיכין שנותנים בהם לבונה, ושתים היו לשני קומצי לבונה שנותנין על שתי המערכות, שנאמר (ויקרא כד ×–) ונתת על המערכת לבונה ×–×›×”:
its half-pipes: Heb. וּקְשׁוֹתָיו. They are sort of half-tubes, hollow and split along their length. They are similar to the tubes made of gold. Three [tubes] were arranged over each bread, so that each bread would rest upon those tubes. They would separate one bread from the other so that air would enter between them and they [the bread] would not grow moldy. In Arabic, any hollow thing is called kaswa. — [from Men. 96a, 97a]   וקשותיו: ×”ן כמין חצאי קנים חלולים הנסדקין לארכן דוגמתן עשה של זהב ומסדר שלשה על ראש כל לחם, שישב לחם האחד על גבי אותן הקנים ומבדילין בין לחם ללחם כדי שתכנס הרוח ביניהם ולא יתעפשו, ובלשון ערבי כל דבר חלול קרוי קסו"×”:
and its supports: Heb. וּמְנַקּיֹתָיו. Its Aramaic translation is וּמְכִילָתֵיהּ, [meaning] and its bearers. They are branches like golden pegs [Mizrachi explains that they were like columns] standing on the ground and reaching a considerable height upwards above the table, corresponding to the height of the stack of bread. [They were] notched with six (Mizrachi-five) notches, one above the other, and the ends of the pipes between one bread and another were supported by these branches so that the burden of the upper breads should not weigh down on the lower ones and cause them to break. The derivation of מְכִילָתֵיהּ is “its bearers,” similar to “I am weary of bearing [it] (הָכִיל)” (Jer. 6:11). But I do not know how the מְנַקִּיוֹת applies to branches. Other Sages of Israel say that קְשׂתָיו refers to the branches, which harden (מְקֻשוֹת) it [the showbread] and strengthen it so that it does not break, and מְנַקִּיוֹתָיו refers to the pipes, which clean (מְנַקִּין) [the bread] so that it should not become moldy (Men. 96a). But Onkelos, who rendered [מְנַקִּיוֹתָיו as] מְכִילָתֵיהּ, understood it in a similar way to the words of the one [Sage] who says [that] מְנַקִּיוֹת are branches.   ומנקיתיו: ×ª×¨×’ומו ומכילתיה, הן סניפים, כמין יתדות זהב עומדין בארץ וגבוהים עד למעלה מן השולחן הרבה כנגד גובה מערכת הלחם, ומפוצלים ששה פצולים ×–×” למעלה מזה, וראשי הקנים שבין לחם ללחם סמוכין על אותן פצולין, כדי שלא יכבד משא הלחם העליונים על התחתונים וישברו ולשון מכילתיה, סובלותיו, כמו (ירמיהו ו יא) נלאיתי הכיל, אבל לשון מנקיות איני יודע, איך נופל על סניפין. ויש מחכמי ישראל אומרים קשותיו אלו סניפין, שמקשין אותו ומחזיקין אותו שלא ישבר, ומנקיותיו אלו הקנים שמנקין אותו שלא יתעפש, אבל אונקלוס שתרגם ומכילתיה ×”×™×” שונה כדברי האומר מנקיות הן סניפין:
with which it will be covered: Heb. יֻסַּ, [meaning] with which it will be covered. Regarding the half-pipes, [Scripture] says “with which it will be covered” because they [the half-pipes] were like a sort of roof and cover over it [the bread], and similarly elsewhere (Num. 4:7)[Scripture] says, “the half- pipes which cover (הַנָּסֶ),” and both of these [words]- יֻסַּ and (הַנָּסֶ) Are words meaning a roof and a cover.   אשר יסך בהן: ××©×¨ יכוסה בהן, ועל קשותיו הוא אומר אשר יוסך, שהיו עליו כמין סכך וכסוי, וכן במקום אחר הוא אומר (במדבר ד ×–) ואת קשות הנסך וזה וזה, יוסך והנסך, לשון סכך וכסוי הם:
30And you shall place on the table showbread before Me at all times.   לוְנָֽתַתָּ֧ עַל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד:
showbread: Heb. לֶחֶם פָּנִים, lit., bread of faces, [given this appellation] because it has faces, as I explained [on verse 29]. The number of breads and the order of their stacks are explained in [the parsha of] אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, “Speak to the Kohanim” (Lev. 21:1).   לחם פנים: ×©×™×© לו פנים כמו שפירשתי, ומנין הלחם וסדר מערכותיו מפורשים באמור אל הכהנים:

Third Portion

Exodus Chapter 25

31And you shall make a menorah of pure gold. The menorah shall be made of hammered work; its base and its stem, its goblets, its knobs, and its flowers shall [all] be [one piece] with it.   לאוְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּֽיעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִֽהְיֽוּ:
The menorah shall be made of hammered work: [meaning] that it must not be made in sections, [which can be removed]. Its branches and its lamps should not be made individually and then attached, as is the custom of the smiths [through a process] called solderez [in French], soldering, but it [the menorah] must come [be constructed] entirely from one piece [of gold]-beaten with a hammer and cut with a tool, and the branches separated on both sides. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan.]   מקשה תעשה המנורה: ×©×œ× יעשנה חוליות, ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים, ואחר כך ידביקם כדרך הצורפין, שקורין שולדי"ר בלעז [להלחים] אלא כולה באה מחתיכה אחת, ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך:
of hammered work: Heb. מִקְשָׁה. Its Aramaic translation is נְגִיד, an expression of drawing out, [meaning] that he draws the parts out of the block of gold on either side by beating [it] with a hammer. The word מִקְשָׁה means the blow of a hammer, batediz in Old French, hammered, like “knocked (נָקְשָׁן) one against the other” (Dan. 5:6).   מקשה: ×ª×¨×’ומו נגיד, לשון המשכה שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס, ולשון מקשה מכת קורנס, בטידי"×¥ בלעז [עשוי בהכאה] כמו (דניאל ×” ו) דא לדא נקשן):
the menorah shall be made: By itself. Since Moses found difficulty with it [i.e., figuring out how to form the menorah], the Holy One, blessed is He, said to him, “Cast the talent [equivalent to sixty-four pounds of gold] into the fire, and it will be made by itself.” Therefore, it is not written: ךְתֵּעָשֶׂה but ךְתֵּיעָשֶׂה. -[from Tan. Beha’alothecha 3]   תיעשה המנורה: ×ž××œ×™×”, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקב"×” השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה:
its base: This refers to the foot on the bottom [of the menorah], which was made like a box with three legs coming out of it [protruding] downwards.   ירכה: ×”וא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשה רגלים יוצאין הימנה ולמטה:
and its stem: [This refers to] its central stem rising from the middle of the base, erected upward. At the top of it was the middle lamp, made like a spoon, into which the oil was poured and the wick inserted.   וקנה: ×”קנה האמצעי שלה העולה באמצע הירך זקוף כלפי מעלה, ועליו נר האמצעי עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו ולתת הפתילה:
its goblets: They are a sort of cups made of glass, long and narrow, which are called maderins [in Old French], long, slender glass goblets. These, however, were made of gold, and they protruded from every branch according to the number prescribed by the text. They were [placed] on it [the menorah] only for beauty.   גביעיה: ×”ן כמין כוסות שעושין מזכוכית ארוכים וקצרים, וקורין להם מדרינ"ש בלעז [גביעים], ואלו עשויין מזהב ובולטין ויוצאין מכל קנה וקנה כמנין שנתן בהם הכתוב, ולא היו בה אלא לנוי:
its knobs: [They were] like sort of round apples all around [the branch], protruding [outward] around the middle branch, in the style of the menoroth that are made for princes. They are called pomeles [in French], apple-shaped knobs (Men. 28b). Their number is prescribed in this parsha, [i.e.,] how many knobs protruded from it and how much [space] was [left] unadorned between one knob and another knob.   כפתריה: ×›×ž×™×Ÿ תפוחים עגולין סביב, בולטין סביבות הקנה האמצעי, כדרך שעושין למנורות שלפני השרים וקורין להם פומיל"ש בלעז [כפתורים], ומנין שלהם כתוב בפרשה, כמה כפתורים בולטין ממנה, וכמה חלק בין כפתור לכפתור:
and its flowers: Engravings made on it like a sort of flowers.   ופרחיה: ×¦×™×•×¨×™×Ÿ עשויין בה כמין פרחים:
shall [all] be [one piece] with it: Everything shall be of hammered work, out of the solid block [of gold], and not made separately and then attached [to the main stem].   ממנה יהיו: ×”כל מקשה יוצא מתוך חתיכת העשת, ולא יעשם לבדם וידביקם:
32And six branches coming out of its sides: three menorah branches from its one side and three menorah branches from its second side.   לבוְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹֽצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלשָׁ֣ה | קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי:
coming out of its sides: from here and there [in each direction] diagonally, drawn upwards until [they reached] the height of the menorah, which is the middle stem. They came out of the middle stem, one higher than the others: the bottom one was longest, the one above it was shorter than it, and the highest one shorter than that, because the height of their ends [at their tops] was equal to the height of the seventh, middle stem, out of which the six branches extended.   יצאים מצדיה: ×œ×›××Ÿ ולכאן באלכסון, נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה, שהוא קנה האמצעי, ויוצאין מתוך קנה האמצעי ×–×” למעלה מזה, התחתון ארוך, ושל מעלה קצר הימנו והעליון קצר הימנו, לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של קנה האמצעי השביעי, שממנו יוצאים ששת הקנים:
33Three decorated goblets on one branch, a knob and a flower, and three decorated goblets on one branch, a knob and a flower; so for the six branches that come out of the menorah.   לגשְׁלשָׁ֣ה גְ֠בִעִ֠ים מְשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָֽאֶחָד֘ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶ֒רַח֒ וּשְׁלשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָֽאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּֽצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
decorated: Heb. מְשֻׁקָּדִים, as the Targum [Onkelos] renders מְצַיְירִין. They were decorated in the manner that silver and gold vessels are made, which is called nieler [in Old French, nieller in modern French, niello in English].   משקדים: ×›×ª×¨×’ומו, מצויירים היו כדרך שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניילי"ר [לגפר]:
and three decorated goblets: protruding from each branch.   ושלשה גבעים: ×‘ולטין מכל קנה וקנה:
a knob and a flower: were on each branch.   כפתר ופרח: ×”×™×” לכל קנה וקנה:
34And on [the stem of] the menorah [shall be] four decorated goblets, its knobs and its flowers.   לדוּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ:
And on [the stem of] the menorah [shall be] four… goblets: On the main stem of the menorah were four goblets: one protruding on it below the branches and three above the exit of the three branches that extended outwards from its sides.   ובמנרה ארבעה גבעים: ×‘גופה של מנורה היו ארבעה גביעים אחד בולט בה למטה מן הקנים, והשלשה למעלה מן יציאת הקנים היוצאים מצדיה:
decorated…its knobs and its flowers: This is one of the five verses whose meaning cannot be determined. It is unknown whether [to read] “decorated goblets” or “decorated its knobs and its flowers."-[from Yoma 52b]   משקדים כפתריה ופרחיה: ×–×” אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע, שאין ידוע אם גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה:
35And a knob under the two branches from it, and a knob under the two branches from it, and a knob under the two branches from it; so for the six branches that come out of the menorah.   להוְכַפְתֹּ֡ר תַּ֩חַת֩ שְׁ֨נֵי הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֨שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּֽצְאִ֖ים מִן־הַמְּנֹרָֽה:
And a knob under the two branches: From the knob, the branches extended from its two sides in either direction. This is what we learned in the [Baraitha] Melecheth HaMishkan [ch. 10, Men. 28b, 29a]: The height of the menorah was eighteen handbreadths. [This total is arrived at as follows:] The feet [of the menorah] and the [lowest] flower were three handbreadths. That is the flower mentioned in connection with the base, as it is said: “to its base, to its flower” (Num. 8:4). Then two handbreadths [above this were] unadorned, and a handbreadth [above that] in which [there] was a goblet-[namely one] of the four goblets [mentioned in verse 34]-and a knob and a flower of the two knobs and the two flowers mentioned in connection with the menorah itself, as it is said [on verse 34]: “decorated…its knobs and its flowers.” We learn that on the main stem there were two knobs and two flowers, in addition to the three knobs from which the branches extended, as it is said [here]: “And a knob under the two branches.” And [above the lowest branches were] two handbreadths unadorned, and a handbreadth with a knob and two branches coming out of it on either side, extending upward, opposite the height of the menorah, and one handbreadth unadorned, and a handbreadth with a knob and two branches coming out of it, and one handbreadth unadorned, and a handbreadth with a knob and two branches coming out of it, extending upward, opposite the height of the menorah, and two handbreadths unadorned. [Hence,] three handbreadths remain, in which there were three goblets, a knob, and a flower. The goblets were found to number twenty-two: eighteen for the six branches [of the menorah]-three for each one-and four on the menorah itself, totaling twenty-two. And [there were] eleven knobs-six on the six branches [one on each branch], three on the menorah itself, from which the branches extended, and two more on the menorah, as it is said [in verse 34]: “decorated…its knobs,” [which means two knobs] since the minimum of [the plural] “knobs” is two. One [knob was] below, next to the base, and one in the top three handbreadths [together] with the three goblets. And it [the menorah] had nine flowers: six on the six branches [one on each branch] as it is said [in verse 33]: “on one branch, [there was] a knob and a flower,” and three [flowers] on the menorah [itself], as it is said [here], "decorated…its knobs and its flowers"-the minimum of [the plural] “flowers” is two, and one [additional flower is] mentioned in the parsha Beha’alothecha: “to its base to its flower” (Num. 8:4). If you carefully study this Mishnah that is written above, you will find them [the decorations of the menorah] according to their number, each one in its place. — [from Men. 28b]   וכפתר תחת שני הקנים: ×ž×ª×•×š הכפתור היו הקנים נמשכים משני צדיה אילך ואילך. כך שנינו במלאכת המשכן (פרק ×™) גובהה של מנורה שמונה עשר טפחים, הרגלים והפרח שלשה טפחים, הוא הפרח האמור בירך, שנאמר (במדבר ×— ד) עד ירכה עד פרחה, וטפחיים חלק, וטפח שבו גביע מהארבעה גביעים, וכפתור ופרח משני כפתורים ושני פרחים האמורים במנורה עצמה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה, למדנו שהיו בקנה שני כפתורים ושני פרחים לבד מן השלשה כפתורים, שהקנים נמשכין מתוכן, שנאמר וכפתור תחת שני הקנים, וגו' וטפחים חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אילך ואילך נמשכים ועולים כנגד גובהה של מנורה, וטפחיים חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו, וטפחיים חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו ונמשכים ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפחיים חלק, נשתיירו שם שלשה טפחים, שבהם שלשה גביעים וכפתור ופרח. נמצאו גביעים עשרים ושנים שמונה עשר לששה קנים, שלשה לכל אחד ואחד, וארבעה בגופה של מנורה, הרי עשרים ושנים, ואחד עשר כפתורים ששה בששת הקנים, ושלשה בגופה של מנורה, שהקנים יוצאים מהם, ושניים עוד במנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה, מיעוט כפתורים שנים האחד למטה אצל הירך, והאחד בשלשת טפחים העליונים עם שלשת הגביעים, ותשעה פרחים היו לה ששה לששת הקנים, שנאמר (פסוק לג) בקנה האחד כפתור ופרח, ושלשה למנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה, ומיעוט פרחים שנים, ואחד האמור בפרשת בהעלותך (במדבר ×— ד) עד ירכה עד פרחה. ואם תדקדק במשנה זו הכתובה למעלה, תמצאם כמנינם איש איש במקומו:
36Their knobs and their branches shall [all] be [one piece] with it; all of it [shall be] one hammered mass of pure gold.   לוכַּפְתֹּֽרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִֽהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
37And you shall make its lamps seven, and he shall kindle its lamps [so that they] shed light toward its face.   לזוְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵֽרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ:
its lamps: [They were] sort of cups into which the oil and the wicks were put.   את נרתיה: ×›×ž×™×Ÿ בזיכין שנותנין בתוכם השמן והפתילות:
[so that they] shed light toward its face: [Namely,] make the openings of the six lamps [which were] at the top of the branches that extend from of its [the menorah’s] sides, turned toward the middle one, so that when the lamps were lit they would shed light עֵבֶר פָּנֶיהָ, towards [or in the direction of] its face. Their light should be turned towards the face of the middle branch, which is the body of the menorah.   והאיר על עבר פניה: ×¢×©×” ששת הנרות שבראשי הקנים, היוצאים מצדיה, מסובים כלפי האמצעי, כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה, מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי, שהוא גוף המנורה:
38And its tongs and its scoops [shall be] of pure gold.   לחוּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר:
And its tongs: Heb. וּמַלְקָחֶיהָ. They are the tongs made to take the wicks from the oil, to set them in place and to draw them into the mouths of the lamps. Since they [are used for] taking (לוֹקְחִים) [the wicks] with them, they are called מֶלְקָחַיִם, a pair of “takers.” [The Aramaic word] וְצִבְיָתָהָא, which Onkelos renders [for וּמַלְקָחֶיהָ], is a term related to צְבַת, tenailles in French, tongs.   ומלקחיה: ×”ם הצבתים העשויין ליקח בהם הפתילה מתוך השמן לישבן ולמושכן בפי הנרות, ועל שם שלוקחים בהם קרויים מלקחים. וצביתהא שתרגם אונקלוס, לשון צבת, טינליי"א בלעז [צבת]:
and its scoops: Heb. וּמַחְךְתֹּתֶיהָ. They are a kind of small cup with which he [the kohen] would scoop the ashes that are in the lamp every morning when he [the kohen] cleaned the lamps from the ashes of the wicks that burned during the night and were [now] extinguished. The word מַחְךְתָּה is [the equivalent of] poseydure [or poysedure] in Old French, a little shovel [or] ash pan, like “to scoop (לַחְךְתּוֹת) fire from a hearth” (Isa. 30:14).   ומחתתיה: ×”ם כמין בזיכין קטנים, שחותה בהן את האפר שבנר בבקר בבקר, כשהוא מטיב את הנרות מאפר הפתילות, שדלקו הלילה וכבו, ולשון מחתה פוישידויר"א בלעז [×™×¢×”], כמו (ישעיה ל יד) לחתות אש מיקוד:
39He shall make it of a talent of pure gold, with all these implements.   לטכִּכַּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַֽעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
a talent pure gold: Heb. כִּכַּר.[This means] that its weight along with all its implements shall be nothing but a talent, no less and no more. The talent used for mundane matters was sixty maneh, and the one used for holy matters was double, thus one hundred twenty maneh (Bech. 5a). The maneh is the litra with which silver is weighed according to the weight used in Cologne, which is the equivalent of one hundred gold pieces [or] twenty-five selas, for the sela is equivalent to four gold pieces. [This is the equivalent of sixty-four pounds.]   ככר זהב טהור: ×©×œ× ×™×”×™×” משקלה עם כל כליה אלא ככר, לא פחות ולא יותר, והככר של חול ששים מנה ושל קדש ×”×™×” כפול, מאה עשרים מנה, והמנה הוא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א והם מאה זהובים, עשרים וחמשה סלעים והסלע ארבעה זהובים:
40Now see and make according to their pattern, which you are shown on the mountain.   מוּרְאֵ֖ה וַֽעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר:
Now see and make: See here on the mountain the pattern that I am showing you. [This] informs us that Moses had difficulties with the construction of the menorah, until the Holy One, blessed is He, showed him a [model] menorah of fire. -[from Men. 29a]   וראה ועשה: ×¨××” כאן בהר תבנית שאני מראה אותך, מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה, עד שהראה לו הקב"×” מנורה של אש:
which you are shown: Heb. אִשֶׁר-אַךְתָּה מָרְאֶה, as the Targum [Onkelos] renders: דִי אַךְתְּ מִתְחַזֵי, which you are shown. If it were punctuated מַרְאֶה with a “pattach,” it would mean that you show others. Now that it is punctuated with a short “kamatz,” it means that you are shown, that others show you, (for the punctuation distinguishes between the active and the passive).   אשר אתה מראה: ×›×ª×¨×’ומו דאת מתחזי בטורא, אלו ×”×™×” נקוד מראה בפת"×—, ×”×™×” פתרונו אתה מראה לאחרים, עכשיו שנקוד חטף קמ"×¥, פתרונו דאת מתחזי, שאחרים מראים לך, שהנקוד מפריד בין עושה לנעשה:

Exodus Chapter 26

1"And the Mishkan you shall make out of ten curtains [consisting] of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool. A cherubim design of the work of a master weaver you shall make them.   אוְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּֽעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֖ב תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
And the Mishkan you shall make out of ten curtains: to be its roof and [cover its] walls outside the planks, for the curtains are hung behind them to cover them.   ואת המשכן תעשה עשר יריעות: ×œ×”יות לו לגג ולמחיצות מחוץ לקרשים שהיריעות תלויות מאחוריהן לכסותן:
of twisted fine linen, and blue, purple, and crimson wool: Thus there are four kinds [of material] together in each thread, one of linen and three of wool, and each thread was doubled six times. Thus, four kinds [of material], when they are twisted together, yield twenty-four strands to a thread. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 2, Yoma 71b]   שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני: ×”רי ארבע מינין יחד בכל חוט וחוט אחד של פשתים ושלשה של צמר, וכל חוט וחוט כפול ששה הרי ארבעה מינין, כשהן שזורין יחד, עשרים וארבע כפלים לחוט:
A cherubim design of the work of a master weaver: Cherubim were drawn on them [the curtains] in their weave; not with embroidery, which is needlework, but with weaving on both sides, one face from here [one side] and one face from there [the other side]: a lion from this side and an eagle from that side, as silk girdles, called feysses in Old French, are woven. — [from Yoma 72b]   כרבים מעשה חשב: ×›×¨×•×‘ים היו מצויירין בהם באריגתן, ולא ברקימה שהוא מעשה מחט, אלא באריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן, ארי מצד ×–×” ונשר מצד ×–×”, וכמו שאורגין חגורות של משי, שקורין בלעז פיישי"ש [רצועות]:
2"The length of one curtain [shall be] twenty eight cubits, and the width of one curtain [shall be] four cubits; the same measure for all the curtains.   באֹ֣רֶךְ | הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־הַיְרִיעֹֽת:
3"Five of these curtains shall be joined to one another, and [the other] five curtains shall [also] be joined to one another.   גחֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֨יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
shall be joined: He [Bezalel] would sew them with a needle, one [curtain] alongside the other, five separately and [the other] five separately.   תהיין חוברות: ×ª×•×¤×¨×Ÿ במחט זו בצד זו, חמש לבד וחמש לבד:
to one another: Heb. אִשָׁה אֶל-אִחֹתָהּ, lit., a woman to her sister. It is customary for Scripture to speak this way concerning a noun in the feminine gender, and concerning a noun in the masculine gender, אִישׁ אֶל-אָחִיו [lit., a man to his brother], as it is said concerning the cherubim: אִישׁ אֶל-אָחִיו (Exod. 25:20).   אשה אל אחותה: ×›×š דרך המקרא לדבר בדבר שהוא לשון נקבה. ובדבר שהוא לשון זכר אומר איש אל אחיו, כמו שנאמר בכרובים (שמות ×›×” ×›) ופניהם איש אל אחיו:
4"And you shall make loops of blue wool on the edge of one curtain [that is] at the edge of the [first] set, and so shall you do on the edge of the outermost curtain of the second set.   דוְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּֽחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּֽעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
loops: Heb. לֻלָאֹת, lazoles in Old French, loops. So did Onkelos render [it]: עִנוּבִין, a term meaning a bow.   ללאת: ×œ×¦×•×œ"ש בלעז [שרוכים] וכן תרגם אונקלוס ענובין, לשון עניבה:
curtain [that is] at the edge of the [first] set: Heb. בַּחֹבָרֶת. On the curtain that is the outermost of the set. The group of five curtains is called חוֹבֶרֶת.   מקצה בחברת: ×‘אותה יריעה שבסוף החבור, קבוצת חמשת היריעות קרויה חוברת:
and so shall you do on the edge of the outermost curtain of the second set: On that curtain that is the outermost (הַקִּצוֹנָה), an expression derived from קָצֶה, end, meaning at the end of the set [of curtains].   וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית: ×‘אותה יריעה שהיא קיצונה, לשון קצה, כלומר לסוף החוברת:
5"You shall make fifty loops on [the edge of] one curtain, and you shall make fifty loops on the edge of the curtain in the second set; the loops shall correspond to one another.   החֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֘ בַּיְרִיעָ֣ה הָֽאֶחָת֒ וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּֽעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּֽלָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ:
the loops shall correspond to one another: Heb. מַקְבִּילֹתהַלֻּלָאֹת. Make sure that you make the loops exactly equidistant from one another. Their measure on this curtain should be the same for its mate. When you spread one set [of curtains] next to the other set, the loops of this curtain shall line up exactly opposite the loops of the other [curtain]. This is the [meaning of the] word מַקְבִּילֹת, [i.e.,] this one opposite that one. The Aramaic translation of נֶגֶד, opposite, is לָקֳבֵל. [Each] curtain was twenty-eight [cubits] long and four [cubits] wide. When five curtains were joined together, it was found that [altogether] they were twenty [cubits] wide, and so [too] with the second set. The length of the Mishkan was thirty [cubits] from east to west, as it is said: “twenty planks for the southern side” (verse 18), and so for the north, [with] every plank a cubit and a half [wide]. Thus, [we have altogether] thirty [cubits] from east to west. The width of the Mishkan from north to south was ten cubits, as it is said: “And for the western end of the Mishkan [you shall make six planks]” (verse 22), and [thus with] two planks at the corners [i.e., one plank at each end of the western wall], we have ten. [I.e., the interior of the Mishkan was ten cubits wide, not counting the northern and southern walls, which were each one cubit thick. Hence, the remainder of the two corner planks that do not fit against the side planks is a half cubit each, equaling one cubit. The six planks along the western side total nine cubits, thus we have altogether ten cubits on the western side.] In their [respective] places, I will explain these verses. The curtains were placed [so that] their length [was across] the [interior] width of the Mishkan, ten [of the curtains’] middle cubits as the roof of the space of the width of the Mishkan. [Another] cubit from here and a cubit from there covered the thickness of the tops of the planks, whose width was a cubit thick. Thus remained sixteen cubits: eight on the north[ern side] and eight on the south[ern side], covering the height of the planks, which were ten [cubits] high. [Thus] the bottom two cubits were exposed. The curtains were forty cubits wide when they were joined-twenty cubits for each set. Thirty of them [of the forty cubits] were for the roof of the Mishkan’s [interior] space lengthwise; one cubit corresponded to the thickness of the ends of the planks on the [Mishkan’s] west[ern side] and one cubit [was meant] to cover the thickness of the pillars on the east[ern side]-for there were no planks on the [Mishkan’s] east[ern side], only four (Old Rashi-five) pillars upon whose hooks the screen was spread and hung, like a curtain. [Aside from the above two cubits,] there remained eight cubits that hung in the back of the Mishkan on the west[ern side], with the bottom two cubits uncovered. I found this in the Baraitha of Forty-Nine Middoth. However, in Tractate Shabbath (98b) [it is stated]: The curtains did not cover the eastern pillars, and nine cubits hung in the back of the Mishkan. The text supports us [in our quotation of the Talmud, for the Torah states]: “And you shall place the dividing curtain beneath the clasps” (verse 33), but if [the truth is] like the words of this Baraitha, [it would mean that] the dividing curtain would be found to be drawn back one cubit to the west of the clasps.   מקבילות הלולאות אשה אל אחותה: ×©×ž×•×¨ שתעשה הלולאות במדה אחת מכוונות הבדלתן זו מזו, וכמדתן ביריעה זו כן יהא בחברתה, כשתפרוש חוברת אצל חוברת, יהיו הלולאות של יריעה זו מכוונות כנגד לולאות של זו. וזהו לשון מקבילות זו כנגד זו. תרגומו של נגד, קביל. היריעות ארכן עשרים ושמונה ורחבן ארבע, וכשחבר חמש יריעות יחד, נמצא רחבן עשרים, וכן החוברת השנית. והמשכן ארכו שלשים מן המזרח למערב, שנאמר עשרים קרש לפאת נגב תימנה (פסוק ×™×—) וכן לצפון, וכל קרש אמה וחצי האמה, הרי שלשים מן המזרח למערב. רוחב המשכן מן הצפון לדרום עשר אמות. שנאמר (כו כב - ×›×’) ולירכתי המשכן ימה וגו', ושני קרשים למקצעות, הרי עשר. ובמקומם אפרשם למקראות הללו. נותן היריעות אורכן לרוחבו של משכן, עשר אמות אמצעיות לגג חלל רוחב המשכן, ואמה מכאן ואמה מכאן לעובי ראשי הקרשים שעוביין אמה, נשתיירו שש עשרה אמה, שמונה לצפון ושמונה לדרום מכסות קומת הקרשים שגבהן עשר, נמצאו שתי אמות התחתונות מגולות. רחבן של יריעות ארבעים אמה, כשהן מחוברות עשרים אמה לחוברת, שלשים מהן לגג חלל המשכן לארכו ואמה כנגד עובי ראשי הקרשים שבמערב, ואמה לכסות עובי העמודים שבמזרח, שלא היו קרשים במזרח אלא ארבעה עמודים, שהמסך פרוש ותלוי בווין שבהן כמין וילון. נשתיירו שמונה אמות התלויין על אחורי הקרשים שבמערב ושתי אמות התחתונות מגולות. זו מצאתי בברייתא דארבעים ותשע מדות. אבל במסכת שבת (צח ב) אין היריעות מכסות את עמודי המזרח, ותשע אמות תלויות אחורי המשכן, והכתוב מסייענו ונתת את הפרוכת תחת הקרסים, ואם כדברי הברייתא הזאת, נמצאת פרוכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה:
6"And you shall make fifty golden clasps, and you shall fasten the curtains to one another with the clasps; so shall the Mishkan become one.   ווְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד:
golden clasps: Heb. קַרְסֵי, fermeylz, fermels, fermails in Old French, [meaning] hooks, clasps. One of its ends is inserted into [one of] the loops of this [one] set [of curtains] and the other end into the loops of the [second] set [of curtains, thus] fastening them [the loops] with them [the clasps].   קרסי זהב: ×¤×™×¨×ž×™×™×œ"×¥ בלעז [סגרים] ומכניסין ראשן אחד בלולאות שבחוברת זו וראשן אחד בלולאות שבחוברת זו ומחברן בהן:
7"And [then] you shall make curtains of goat hair for a tent over the Mishkan; you shall make eleven curtains.   זוְעָשִׂ֨יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם:
curtains of goat hair: Heb. עִזִים, goats, from the hair of goats. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 3]   יריעות עזים: ×ž× ×•×¦×” של עזים:
for a tent over the Mishkan: To spread them over the lower curtains.   לאהל על המשכן: ×œ×¤×¨×•×© אותן על היריעות התחתונות:
8"The length of one curtain [shall be] thirty cubits, and the width of one curtain four cubits; the same measure for the eleven curtains.   חאֹ֣רֶךְ | הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת:
thirty cubits: For when [Moses] placed their [the curtains’] length across the width of the Mishkan, as he did with the first [set of curtains], these were found to exceed [and overhang them] by a cubit from here [on one side] and a cubit from there [on the other side] to cover one of the two cubits of the planks that remained exposed. The bottom cubit of the plank, which the curtain did not cover, was the cubit [that was] inserted into the socket hole, for the sockets were a cubit deep. — [from Shab. 98b]   שלשים באמה: ×©×›×©× ×•×ª×Ÿ ארכן לרוחב המשכן, כמו שנתן את הראשונות, נמצאו אלו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן לכסות אחת מהשתי אמות, שנשארו מגולות מן הקרשים, והאמה התחתונה של קרש, שאין היריעה מכסה אותו היא האמה התחובה בנקב האדן, שהא-דנים גבהן אמה:
9"And you shall join the five curtains by themselves, and the [other] six curtains by themselves; and you shall fold the sixth curtain before the front of the tent.   טוְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָֽפַלְתָּ֙ אֶת־הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל:
and you shall fold the sixth curtain: [I.e.,] of these upper curtains, which exceeds [overhangs] the lower ones.   וכפלת את היריעה הששית: ×”עודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות:
before the front of the tent: Half its width [of the sixth curtain] was hanging and folded over the screen on the east[ern side of the Mishkan], before the entrance, resembling a modest bride whose face is covered with a veil.   אל מול פני האהל: ×—צי רחבה ×”×™×” תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח, דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה:
10"And you shall make fifty loops on the edge of one curtain, [which is] at the edge of the [first] set, and fifty loops on the edge of the [outermost] curtain of the second set.   יוְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּֽיצֹנָ֖ה בַּֽחֹבָ֑רֶת וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַֽחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
11"And you shall make fifty copper clasps; you shall bring the clasps into the loops, and you shall fasten the tent together so that it will become one.   יאוְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְח֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד:
12"And the overhanging excess in the curtains of the tent half of the extra curtain shall hang over the rear of the Mishkan.   יבוְסֶ֨רַח֙ הָֽעֹדֵ֔ף בִּֽירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָֽעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
And the overhanging excess in the curtains of the tent: over the curtains of the Mishkan. The curtains of the tent were the upper ones, [curtains] of goat hair. [They are] referred to as “tent,” as it is written about them, “for a tent over the Mishkan” (verse 7). Every expression of “tent” (אֹהֶל) stated in their context [i.e., referring to the upper curtains] is only an expression meaning a roof, for they form a tent and a roof over the lower [curtains]. They [the upper curtains] exceeded the lower ones by half a curtain on the west[ern side], since half of the extra eleventh curtain was folded opposite the front of the tent. [Hence,] there remained two cubits, [representing] the width of half of it [the upper curtains], exceeding the width of the lower [curtains].   וסרח העדף ביריעת האהל: ×¢×œ יריעות המשכן. יריעות האהל הן העליונות של עזים שקרויים אהל, כמו שכתוב בהן (פסוק ×–) לאהל על המשכן, וכל אהל האמור בהן אינו אלא לשון ×’×’, שמאהילות ומסככות על התחתונות, והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב, שהחצי של יריעה אחת עשרה היתרה, ×”×™×” נכפל אל מול פני האהל, נשארו שתי אמות רוחב חציה עודף על רוחב התחתונות:
shall hang over the rear of the Mishkan: to cover the two cubits of the planks that were exposed.   תסרח על אחרי המשכן: ×œ×›×¡×•×ª שתי אמות שהיו מגולות בקרשים:
the rear of the Mishkan: This means the western side, since the entrance [to the Mishkan] was on the east[ern side], which is [referred to as] its front, and the north[ern] and south[ern sides] are referred to as sides to the right and to the left.   אחרי המשכן: ×”וא צד מערבי, לפי שהפתח במזרח שהם פניו, וצפון ודרום קרויין צדדין לימין ולשמאל:
13"And the cubit from here and the cubit from there of the excess in the length of the curtains of the tent shall hang over the sides of the Mishkan from here and from there to cover it.   יגוְהָֽאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָֽאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּֽעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִֽהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ:
And the cubit from here and the cubit from there: on the north[ern] and on the south[ern] sides of the Mishkan].   והאמה מזה והאמה מזה: ×œ×¦×¤×•×Ÿ ולדרום:
of the excess in the length of the curtains of the tent: which exceed the length of the lower curtains of the Mishkan by two cubits.   בעדף בארך יריעות האהל: ×©×”ן עודפות על אורך יריעות המשכן שתי אמות:
shall hang over the sides of the Mishkan: [I.e.,] on the northern and southern [sides], as I explained above [verse 12]. The Torah taught [us] manners, that one should spare the beautiful. — [from an unknown midrashic source, also quoted by Yalkut Shimoni 422]   ×™×”×™×” סרוח על צדי המשכן: ×œ×¦×¤×•×Ÿ ולדרום, כמו שפירשתי למעלה. למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה:
14"And you shall make a covering for the tent of ram skins dyed red and a covering of tachash skins above.   ידוְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה:
a covering for the tent: For the roof of goat hair curtains, make an additional covering of ram skins dyed red. Additionally, above it [place] a covering of tachash skins. These [two] coverings covered only the roof, their length being thirty [cubits] and their width ten. These are Rabbi Nehemiah’s words, but according to Rabbi Judah, there was [only] one cover, half of [it made from] ram skins dyed red and half of [it made from] tachash skins. -[from Shab. 28a]   מכסה לאהל: ×œ××•×ª×• ×’×’ של יריעות עזים עשה עוד מכסה אחד של עורות אילים מאדמים, ועוד למעלה ממנו מכסה עורות תחשים, ואותן מכסאות לא היו מכסין אלא את ×”×’×’, ארכן שלשים ורחבן עשר, אלו דברי רבי נחמיה, ולדברי רבי יהודה מכסה אחד ×”×™×”, חציו של עורות אילים מאדמים, וחציו של עורות תחשים:

Fourth Portion

Exodus Chapter 26

15"And you shall make the planks for the Mishkan of acacia wood, upright.   טווְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹֽמְדִֽים:
And you shall make the planks: It should have said, “And you shall make planks” [without the definite article], as it is said concerning each thing [i.e., each part of the Mishkan]. What is the meaning of "the planks"? Of those [particular planks] that were standing [ready] and designated for this [purpose]. Our patriarch, Jacob, planted cedars in Egypt, and when he was dying, he commanded his sons to bring them up with them when they left Egypt. He told them that the Holy One, blessed is He, was destined to command them to make a Mishkan of acacia wood in the desert. "See that they should be ready in your hands." This is what the liturgical poet composed in his liturgical poem [the beginning of the Yotzer for the first day of Passover]: “It [God’s voice] flew to the planting of the quickened ones, the cedar beams of our houses,” for they hurried to have them [the cedars] ready in their hands prior to this moment, [i.e., prior to the command to build the Mishkan]. — [from Mid. Tanchuma 9]   ועשית את הקרשים: ×”×™×” לו לומר ועשית קרשים, כמה שנאמר בכל דבר ודבר, ומהו הקרשים, מאותן העומדין ומיוחדין לכך. יעקב אבינו צפה ברוח הקדש ונטע ארזים במצרים, וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, אמר להם, שעתיד הקב"×” לצוות אתכם לעשות משכן במדבר מעצי שטים, ראו שיהיו מזומנים בידכם. הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו טם מטע מזורזים קורות בתינו ארזים, שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן:
acacia wood, upright: Heb. עֹמְדִים, estantivs in Old French, upright, perpendicular. The length of the planks shall be perpendicular [to each other] in the walls of the Mishkan. You shall not make the walls of horizontal planks, so that the width of the planks will be along the height of the walls, one plank [lying] upon [another] plank. — [from Jonathan, Yoma 72a]   עצי שטים עומדים: ××™×©×˜× ×˜×™×‘×™"ש בלעז [עומדות] שיהא אורך הקרשים זקוף למעלה בקירות המשכן, ולא תעשה הכתלים בקרשים שוכבים להיות רוחב הקרשים לגובה הכתלים קרש על קרש:
16"Ten cubits [shall be] the length of each plank, and a cubit and a half [shall be] the width of each plank.   טזעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַֽחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד:
Ten cubits [shall be] the length of each plank: [From here] we learn [that] the height of the Mishkan was ten cubits. — [from Shab. 92a]   עשר אמות ארך הקרש: ×œ×ž×“נו שגבהו של משכן עשר אמות:
and a cubit and a half [shall be] the width: [From here] we learn [that] the length of the Mishkan, [which corresponds to the] twenty planks that were on the north[ern] and the south[ern sides] from east to west, was thirty cubits.   ואמה וחצי האמה רחב: ×œ×ž×“נו ארכו של משכן לעשרים קרשים, שהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב, שלשים אמה:
17"Each plank shall have two square pegs, rung like, one even with the other; so shall you make all the planks of the Mishkan.   יזשְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֨רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּֽעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן:
Each plank shall have two square pegs: He [Bezalel] would cut one cubit high into the plank from the bottom in its center, and leave one-fourth of its width on one side and one-fourth of its width on the other side, and these [resulting projections] are [called] the square pegs. Half the width of the plank was cut out in its center, (I.e., the plank, הַקֶּרֶשׁ, refers to what remained after he cut out from both sides; then the width of a cubit remained. The result is that half of the width of the plank in the middle is a half cubit. This is what Rashi explained explicitly on Shab. 98-[i.e.,] that in the center, the width of one-half cubit was cut out, and he [also] cut out a quarter of a cubit on each side. Every square peg was a quarter of a cubit wide, and the edge of each socket was a quarter of a cubit wide. Study this thoroughly. Then [you will see] that Ramban’s complaint against Rashi will disappear, and his astonishment will no longer be valid.) and he would insert these square pegs into the sockets, which were hollow. And the sockets were one cubit high, and forty of them were placed consecutively-one next to the other-and the square pegs of the planks that were inserted into the hollow of the sockets were cut out on three of their sides. The width of the cut [was] as thick as the edge of the socket, so that the plank covered the entire top of the socket. Otherwise, there would be a space between one plank and the next plank equal to the thickness of the edge of the two sockets, which would then separate them. This is the meaning of what is said: “And they shall be matched evenly from below” (verse 24); i.e., he [Bezalel] shall cut out the sides of the square pegs so that the boards shall join, one [plank exactly] next to the other. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan]   שתי ידות לקרש האחד: ×”×™×” חורץ את הקרש מלמטה, באמצעו בגובה אמה, מניח רביע רחבו מכאן ורביע רחבו מכאן, והן הן הידות, והחריץ חצי רוחב הקרש באמצע, ואותן הידות מכניס בא-דנים שהיו חלולים, והא-דנים גבהן אמה ויושבים רצופים ארבעים ×–×” אצל ×–×”, וידות הקרש, הנכנסים בחלל הא-דנים, חרוצות משלשת צדיהן, רוחב החריץ כעובי שפת האדן, שיכסה הקרש את כל ראש האדן, שאם לא כן נמצא ריוח בין קרש לקרש כעובי שפת שני הא-דנים שיפסיקו ביניהם, וזהו שנאמר (לקמן כד) ויהיו תאמים מלמטה, שיחרוץ את צדי הידות, כדי שיתחברו הקרשים ×–×” אצל ×–×”:
rung-like: Heb. מְשׁוּלָּבֹת, [which means] made like the rungs of a ladder, [i.e.,] separated from one another with their ends planed off to be inserted into the openings of the sockets, like a rung that is inserted into the hole of the upright [beams] of a ladder. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan]   משולבות: ×¢×©×•×™×•×ª כמין שליבות סולם, מובדלות זו מזו ומשופין ראשיהם לכנס בתוך חלל האדן כשליבה, הנכנסת בנקב עמודי הסולם:
one even with the other: One [square peg was] aligned opposite the other so that their cut-away parts would be even, one with the measurement of the other, so that of the two square pegs, one shall not be pulled [more] toward the inside and one pulled [more] toward the outside of the thickness of the plank, which was a cubit. The Aramaic translation of יָדוֹת is צִירִין, hinges, because they resemble the hinges of a door, which are inserted into the holes of the threshold.   אשה אל אחתה: ×ž×›×•×•× ×•×ª זו כנגד זו, שיהיו חריציהם שוים, זו כמדת זו, כדי שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ בעובי הקרש שהוא אמה. ותרגום של ידות צירין, לפי שדומות לצירי הדלת הנכנסים בחורי המפתן:
18"And you shall make the planks for the Mishkan, twenty planks for the southern side.   יחוְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה:
for the southern side: Heb. לִפְאַתנֶגְבָּה ךְתֵּימָנָה. [The word לִפְאַת is derived from פֵּאָה, which usually means “corner.”] This [use of the word] פֵּאָה is not an expression meaning “corner,” rather the whole side is referred to as פֵּאָה, as the Targum [Onkelos] renders: לְרוּחַ עֵיבַר דָרוֹמָא, to the side toward the south.   לפאת נגבה תימנה: ××™×Ÿ פאה זו לשון מקצוע, אלא כל הרוח קרויה פאה, כתרגומו לרוח עיבר דרומא:
19"And you shall make forty silver sockets under the twenty planks; two sockets under one plank for its two square pegs, and two sockets under one plank for its two square pegs.   יטוְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף תַּֽעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָֽאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו:
20"And for the second side of the Mishkan on the northern side twenty planks.   כוּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ:
21"And their forty silver sockets: two sockets under one plank and two sockets under one plank.   כאוְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד:
22"And for the western end of the Mishkan you shall make six planks.   כבוּלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּֽעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים:
And for the…end of: Heb. וּלְיַרְכְּתֵי, a word meaning “end” [in Hebrew, סוֹף], as the Targum [Onkelos] renders: וְלִסְיָפֵי. Since the entrance [of the Mishkan] is in the east, [thus] the east[ern side] is called the front and the west[ern side] the back. This is the reason it is [referred to as] the end, because the front is the beginning.   ולירכתי: ×œ×©×•×Ÿ סוף, כתרגומו ולסייפי, ולפי שהפתח במזרח, קרוי המזרח פנים, והמערב אחורים, וזהו סוף, שהפנים הוא הראש:
you shall make six planks: Hence, nine cubits are the width [of the Mishkan, since each plank is one and one-half cubits wide].   תעשה ששה קרשים: ×”רי תשע אמות רוחב:
23"And you shall make two planks at the corners of the Mishkan at the end.   כגוּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּֽעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם:
And you shall make two planks at the corners: One at the northwestern corner and one at the southwestern corner. All eight planks were in one row, but these two [in the corners] were not in the [interior] space of the Mishkan. Only a half cubit from here [from one plank] and a half cubit from there [from another plank] appear in the [interior] space, to complete its width to [the total of] ten [cubits]. The [extra] cubit from here and the cubit from there [i.e., of each corner plank] coincide with the cubits of the thickness of the planks of the Mishkan on the north[ern] and the south[ern sides], so that the corner would be even on the outside.   ושני קרשים תעשה למקצעת: ××—ד למקצוע צפונית מערבית ואחד למערבית דרומית, כל שמונה קרשים בסדר אחד הן, אלא שאלו השנים אינן בחלל המשכן, אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל להשלים רחבו לעשר, והאמה מזה והאמה מזה באות כנגד אמת עובי קרשי המשכן, הצפון והדרום, כדי שיהא המקצוע מבחוץ שוה:
24"And they shall be matched evenly from below, and together they shall match at its top, [to be put] into the one ring; so shall it be for both of them; they shall be for the two corners.   כדוְיִֽהְי֣וּ תֹֽאֲמִם֘ מִלְּמַ֒טָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִֽהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ אֶל־הַטַּבַּ֖עַת הָֽאֶחָ֑ת כֵּ֚ן ×™Ö´Ö½×”Ö°×™Ö¶Ö£×” לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִֽהְיֽוּ:
And they shall be matched evenly from below: All the planks must be flush at the bottom, so that the thickness of the edges of the two sockets should not form a gap to distance them [the planks] from one another. This is what I [meant when I] explained that the hinges of the square pegs [according to Yosef Hallel: the sides of the square pegs] should be cut out around their sides, so that the width of the plank should protrude on its sides away from the square pegs of the plank, [in order] to cover the edge of the socket, and so [with] the plank next to it [as well]. Thus, the planks are found to be flush with each other. [Each] corner plank in the western row was cut away in the width, in [the part of] its thickness [aligned] opposite the cut-away portion of the northern plank’s side, in order that the sockets should not separate them.   ויהיו: ×›×œ הקרשים תואמים ×–×” לזה מלמטה שלא יפסיק עובי שפת שני הא-דנים ביניהם להרחיקם זו מזו. זהו שפרשתי (לעיל ×™×–) שיהיו צירי הידות חרוצים מצדיהן, שיהא רוחב הקרש בולט לצדיו חוץ ליד הקרש לכסות את שפת האדן, וכן הקרש שאצלו, ונמצאו תואמים ×–×” לזה. וקרש המקצוע שבסדר המערב חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי, כדי שלא יפרידו הא-דנים ביניהם:
and together they shall match: Heb. תַמִּים, like תְאוּמִים, twins.   ויחדו יהיו תמים: ×›×ž×• תואמים:
at its top: [The top] of the plank.   על ראשו: ×©×œ קרש:
into the one ring: Every plank was cut away [a little] at the top along its width. [There were] two cuts on its two sides [to contain] the thickness of a ring. He [Moses] would insert them [the two planks] into one ring, thus it [the plank] would match the plank next to it. As for these rings, however, I do not know whether they were permanent or removable. On the corner plank, the ring was in the thickness of the southern and northern planks, (It appears that the words “the northern and the southern” belong further down, and Rashi means to say that the northern and the southern [planks] and the top of the corner plank in the western row were inserted into it [the ring]. What Rashi writes that the ring was in the thickness of the plank means in the thickness of the western plank. Give this some thought.) and the top of the [other] corner plank of the western row was inserted into it [this ring], resulting in the joining of the two walls.   אל הטבעת האחת: ×›×œ קרש וקרש ×”×™×” חרוץ למעלה ברחבו שני חריצין בשני צדיו כדי עובי טבעת, ומכניסו בטבעת אחת, נמצא מתאים לקרש שאצלו. אבל אותן טבעות לא ידעתי אם קבועות הן אם מטולטלות. ובקרש שבמקצוע ×”×™×” טבעת בעובי הקרש הדרומי והצפוני, וראש קרש המקצוע שבסדר מערב נכנס לתוכו, נמצאו שני הכתלים מחוברים:
so shall it be for both of them: For the two planks at the corners, for the plank at the [western] end of the north[ern side] and for the [adjacent] western plank; so too for the two corners.   כן ×™×”×™×” לשניהם: ×œ×©× ×™ הקרשים שבמקצוע, לקרש שבסוף צפון ולקרש המערבי וכן לשני המקצועות:
25"And there shall be eight planks and their silver sockets, sixteen sockets two sockets under one plank and two sockets under one plank.   כהוְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד:
And there shall be eight planks: Those are the [same] ones mentioned above: “you shall make six planks. And you shall make two planks at the corners of the Mishkan at the end” (verses 22, 23) [thereby there were eight planks on the western wall]. The following is the Mishnah concerning the making of the order of the planks in the [Baraitha] Melecheth HaMishkan (ch. 1): He made the sockets hollow and he cut out the plank from below, one-fourth from here and one-fourth from there, and the cut-away [area] was one half in the middle. He made for it [the plank] two square pegs like sort of two legs (חֲמוּקִים). I believe that the reading is: like sort of two חַוָּקִין, [which means] like sort of two rungs of a ladder which are separated from one another, and planed [in order] to be inserted into the hollow of the socket, like the rung, which is inserted into the hole of the side of the ladder. This is the word מְשׁוּלָּבֹת, [i.e.,] made like a sort of rung. He would insert them [the square pegs] into the two sockets, as it is said: “two sockets…two sockets…” (verse 25), and he would cut away the plank on top, [the width of] a finger from one side and [the width of] a finger from the other side, and he would insert [the edges of the two planks] into one golden ring so that they would not separate from one another, as it is said: “And they shall be matched evenly from below, etc.” (verse 24). This is [the wording of] the Mishnah [in Baraitha Melecheth HaMishkan], and I presented its explanation above in the sequence of the verses.   והיו שמנה קרשים: ×”ם האמורים למעלה (פסוקים כב - ×›×’) תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעות, נמצאו שמנה קרשים בסדר מערבי. כך שנויה במשנת מעשה סדר הקרשים במלאכת המשכן (פרק א) ×”×™×” עושה את הא-דנים חלולים, וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן, והחריץ חציו באמצע, ועשה לו שתי ידות כמין שני חמוקין ולי נראה שהגרסא כמין שני חווקין, כמין שתי שליבות סולם המובדלות זו מזו ומשופות להכנס בחלל האדן כשליבה, הנכנסת בנקב עמוד הסולם, והוא לשון משולבות, עשויות כמין שליבה, ומכניסן לתוך שני א-דנים, שנאמר (פסוק יט) שני א-דנים ושני א-דנים, וחורץ את הקרש מלמעלה אצבע מכאן ואצבע מכאן ונותן לתוך טבעת אחת של זהב כדי שלא יהיו נפרדים ×–×” מזה, שנאמר (פסוק כד) ויהיו תואמים מלמטה וגו'. כך היא המשנה, והפרוש שלה הצעתי למעלה בסדר המקראות:
26"And you shall make bars of acacia wood, five for the planks of one side of the Mishkan,   כווְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הָֽאֶחָֽד:
bars: Heb. בְרִיחִם, as the Targum [Onkelos] renders: עַבְּרִין, and in Old French espar(re)s, cross-bars.   בריחם: ×›×ª×¨×’ומו עברין ובלעז אישבר"ש [מוטות]:
five for the planks of one side of the Mishkan: These five [bars] were actually three, but the top and the bottom bars were made of two segments-one [part] would penetrate until half of the wall, and the other one would penetrate until half of the wall[’s length]. One [part of the bar] was inserted into a ring from this [one] side, and this [other] one was inserted into a ring on the other side until one [part of the bar] reached the other. Thus, the top one [bar] and the bottom one [bar] were two, but actually they were four. But the length of the middle one [bar] ran along the entire wall, and penetrated from one end of the wall to its other end, as it is said: “And the middle bar…shall [extend and] penetrate from one end to the other end” (verse 28). The top and bottom ones [bars] had rings on the planks in which they were to be inserted, two rings for every plank, attached in three places within the ten cubits of the height of the plank-one part from the highest ring to the top and one part from the lowest [ring] to the bottom. Each part was one-fourth of the length of the plank, and [there] were two parts between one ring and the other ring, so that all the rings would be aligned with the other. The middle bar, however, had no rings, but the planks were pierced through their thickness and it [the middle bar] was inserted into them by way of the holes, which were aligned one opposite the other. This is [the meaning of] what is said: “in the midst of the planks” (verse 28). The highest and lowest bars on the north[ern] and the south[ern sides] were each fifteen cubits long, and the middle one was thirty cubits long. This is [the meaning of] “from one end to the other end” (verse 28), from east to west. [Regarding] the five bars on the west: the top and bottom ones were six cubits long, and the middle one was twelve [cubits] long, corresponding to the width of the eight planks. It is explained this way in [the Baraitha] Melecheth HaMishkan (ch. 1).   חמשה לקרשי צלע המשכן: ××œ×• חמשה שלשה הן, אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות, ×–×” מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל, ×–×” נכנס בטבעת מצד ×–×” וזה נכנס בטבעת מצד ×–×”, עד שמגיעין ×–×” לזה, נמצאו שעליון ותחתון שנים שהן ארבע, אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכותל ומבריח מקצה הכותל ועד קצהו, שנאמר (פסוק ×›×—) והבריח התיכון וגו' מבריח מן הקצה אל הקצה, שהעליונים והתחתונים היו להן טבעות בקרשים להכנס לתוכן שתי טבעות לכל קרש, משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש, חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה וחלק אחד מן התחתונה ולמטה, וכל חלק הוא רביע אורך הקרש, ושני חלקים בין טבעת לטבעת, כדי שיהיו כל הטבעות מכוונות זו כנגד זו. אבל לבריח התיכון אין טבעות, אלא הקרשים נקובין בעוביין והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם מכוונין ×–×” מול ×–×”, וזהו שנאמר בתוך הקרשים. הבריחים העליונים והתחתונים שבצפון ושבדרום אורך כל אחת חמישה עשר אמה, ובתיכון ארכו שלשים אמה, וזהו מן הקצה אל הקצה, מן המזרח ועד המערב, וחמשה בריחים שבמערב אורך העליונים והתחתונים שש אמות והתיכון ארכו שתים עשרה כנגד רוחב שמונה קרשים, כך היא מפורשת במלאכת המשכן (פרק א):
27"and five bars for the planks of the second side of the Mishkan, and five bars for the planks of the [rear] side of the Mishkan, on the westward end.   כזוַֽחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַֽחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה:
28"And the middle bar in the midst of the planks shall [extend and] penetrate from one end to the other end.   כחוְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה:
29"And you shall overlay the planks with gold, and their rings you shall make of gold as holders for the bars, and you shall overlay the bars with gold.   כטוְאֶת־הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב:
as holders for the bars: The rings that you shall make for them shall be holders for the bars to enter [them].   בתים לבריחם: ×”טבעות, שתעשה בהן, יהיו בתים להכניס בהן הבריחים:
and you shall overlay the bars with gold: [This does] not [mean] that the gold was attached onto the bars, for they [the bars] had no covering. But he [Bezalel] attached something onto the plank akin to two tubes of gold, something like two halves of a hollow reed, and he attached them to the rings on both sides, their length filling the [entire] width of the plank from the ring to one side and from it to the other side. The bar was inserted into it [the tube], and from it into the ring, and from the ring into the second tubes. Thus, the bars were found to be overlaid with gold when they were inserted into the planks. These bars protruded to the outside [of the Mishkan]. [Thus] the rings and the tubes were not visible within the Mishkan, but from the inside the entire wall was unadorned. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan with Rashi’s interpretation]   וצפית את הבריחם זהב: ×œ× שהיה הזהב מדובק על הבריחים, שאין עליהם שום צפוי, אלא בקרש ×”×™×” קובע כמין שני פיפיות של זהב כמין שני סדקי קנה חלול, וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן ארכן ממלא את רוחב הקרש מן הטבעת לכאן וממנה לכאן והבריח נכנס לתוכו וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השני, נמצאו הבריחים מצופין זהב, כשהן תחובין בקרשים, והבריחים הללו מבחוץ היו בולטות והטבעות והפיפיות לא היו נראות בתוך המשכן אלא כל הכותל חלק מבפנים:
30"And you shall erect the Mishkan according to its proper manner, as you will have been shown on the mountain.   לוַֽהֲקֵֽמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר:
And you shall erect the Mishkan: After it is completed, erect it.   והקמת את המשכן: ×œ××—ר שיגמר הקימהו:
you will have been shown on the mountain: prior to this, for I am destined to teach you and show you the order of its erection.   הראית בהר: ×§×•×“ם לכן, שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתו:

Fifth Portion

Exodus Chapter 26

31"And you shall make a dividing curtain of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen; the work of a master weaver he shall make it, in a [woven] cherubim design.   לאוְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֛ב יַֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים:
a dividing curtain: Heb. פָּרֹכֶת. [This is] a word denoting a dividing curtain. In the language of the Sages [it is called] פַּרְגוֹד (Chag. 15a), something that separates between the king and the people.   פרכת: ×œ×©×•×Ÿ מחיצה הוא, ובלשון חכמים פרגוד, דבר המבדיל בין המלך ובין העם:
blue, purple: Each type was doubled in each thread with six strands. — [from Yoma 71b]   תכלת וארגמן: ×›×œ מין ומין ×”×™×” כפול, בכל חוט וחוט ששה חוטין:
the work of a master weaver: Heb. מַעִשֵׂה חשֵׁב I have already explained (verse 1) that this is weaving of two walls, and the designs on both sides of it are unlike one another.   מעשה חשב: ×›×‘ר פירשתי שזו היא אריגה של שני קירות, והציורין שמשני עבריה אינן דומין ×–×” לזה:
cherubim: He shall make designs of creatures.   כרובים: ×¦×™×•×¨×™×Ÿ של בריות יעשה בה:
32"And you shall place it on four pillars of acacia wood, overlaid with gold, their hooks [shall be] gold, on four silver sockets.   לבוְנָֽתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָֽוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף:
four pillars: inserted into four sockets, with hooks attached to them [the pillars], bent on the top [in order] to place upon them a pole around which the top of the dividing curtain was wound. These hooks are the וָוִין [mentioned in the next verse, given this name] because they are made in the shape of [the letter] “vav” (ו). The dividing curtain was ten cubits long, corresponding to the width of the Mishkan [from north to south], and ten cubits wide, like the height of the planks. [It was] spread out at the one-third [point] of the Mishkan [from east to west], so that from it [the dividing curtain] toward the [Mishkan’s] interior were ten cubits, and from it [the dividing curtain] toward the exterior were twenty cubits. Hence, the Holy of Holies was ten [cubits] by ten [cubits], as it is said: “And you shall place the dividing curtain beneath the clasps” (verse 33), which join the two sets of the curtains of the Mishkan, the width of the set being twenty cubits. When he [Moses] spread them on the roof the Mishkan from the entrance [all the way] to the west, it [the first set of curtains] ended after two-thirds of the [way into the] Mishkan. The second set covered [the remaining] third of the Mishkan with the remainder [of the curtains] hanging over its rear to cover the planks.   ארבעה עמודי שטים: ×ª×§×•×¢×™× בתוך ארבעה א-דנים ואונקליות קבועין בהן עקומים למעלה להושיב עליהן כלונס שראש הפרוכת כרוך בה, והאונקליות הן הווין, שהרי כמין ווין הן עשוים, והפרכת ארכה עשר אמות לרחבו של משכן, ורחבה עשר אמות כגבהן של קרשים, פרוסה בשלישית של משכן, שיהא הימנה ולפנים עשר אמות, והימנה ולחוץ עשרים אמה, נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר, שנאמר ונתת את הפרכת תחת הקרסים, המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן, ורוחב החוברת עשרים אמה, וכשפרשה על ×’×’ המשכן מן הפתח למערב, כלתה בשני שלישי המשכן, והחוברת השניה כסתה שלישו של משכן, והמותר תלוי לאחוריו לכסות את הקרשים:
33"And you shall place the dividing curtain beneath the clasps. You shall bring there on the inner side of the dividing curtain the Ark of the Testimony, and the dividing curtain shall separate for you between the Holy and the Holy of Holies.   לגוְנָֽתַתָּ֣ה אֶת־הַפָּרֹ֘כֶת֘ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵֽבֵאתָ֥ שָׁ֨מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָֽעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֨כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
34"And you shall place the ark cover over the Ark of the Testimony in the Holy of Holies.   לדוְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָֽעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:
35"And you shall place the table on the outer side of the dividing curtain and the menorah opposite the table, on the southern side of the Mishkan, and you shall place the table on the northern side.   להוְשַׂמְתָּ֤ אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־הַמְּנֹרָה֙ × Ö¹Ö£×›Ö·×— הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־צֶ֥לַע צָפֽוֹן:
And you shall place the table: The table was in the north, drawn away from the northern wall [of the Mishkan by] two and one-half cubits. The menorah was [placed] in the south, drawn away from the southern wall [by] two and one-half cubits. The golden altar was placed opposite the space between the table and the menorah, drawn a short distance toward the east. They [the table, menorah, and golden altar] were all situated in the inner half of the Mishkan. How was this? The length of the Mishkan from the entrance to the dividing curtain was twenty cubits. The altar, the table, and the menorah were drawn away from the entrance toward the western side ten cubits. — [from Yoma 33b]   ושמת את השלחן: ×©×œ×—ן בצפון, משוך מן הכותל הצפוני שתי אמות ומחצה. ומנורה בדרום משוכה מן הכותל הדרומי שתי אמות ומחצה. ומזבח הזהב נתון כנגד אויר שבין שלחן למנורה, משוך קמעא כלפי המזרח, וכולם נתונים מן חצי המשכן ולפנים. כיצד, אורך המשכן מן הפתח לפרכת עשרים אמה, המזבח והשלחן והמנורה משוכים מן הפתח לצד מערב עשר אמות:
36"And you shall make a screen for the entrance of the tent, of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen the work of an embroiderer.   לווְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם:
And you shall make a screen: Heb. מָסָ, a curtain that is a protector opposite the entrance, like “You made a hedge (שַׂכְךְתָּ) around him” (Job 1:10), an expression of protection. [Note that the “samech” and the “sin” are interchangeable.]   ועשית מסך: ×•×™×œ×•×Ÿ שהוא מסך כנגד הפתח, כמו (איוב א ×™) שכת בעדו, לשון מגן:
the work of an embroiderer: The figures [on the screen] are produced on it with needlework-just as the face [was] on one side, so was the face on that [other] side. — [from Yoma 72b, Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 4]   מעשה רקם: ×”צורות עשויות בו מעשה מחט, כפרצוף של עבר ×–×” כך פרצוף של עבר ×–×”:
an embroiderer: Heb. רֹקֵם, the name of the craftsman, not the name of the craft. Its Aramaic translation is עוֹבַד צַיָיר, work of an artist, but not עוֹבֵד צִיוּר, work of artistry. The measurements of the screen were the same as the measurements of the dividing curtain, [namely] ten cubits by ten cubits. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 4]   רקם: ×©× האומן, ולא שם האומנות, ותרגומו עובד צייר. מדת המסך כמדת הפרוכת, עשר אמות על עשר אמות:
37"You shall make for the screen five pillars of acacia and overlay them with gold, their hooks [shall be] gold, and you shall cast for them five copper sockets.   לזוְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָֽוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָֽצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֽשֶׁת:

Sixth Portion

Exodus Chapter 27

1And you shall make the altar of acacia wood, five cubits long and five cubits wide; the altar shall be square, and its height [shall be] three cubits.   אוְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִֽהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁל֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹֽמָתֽוֹ:
And you shall make the altar…and its height [shall be] three cubits: The words are [to be understood] literally. These are the words of Rabbi Judah. Rabbi Jose says: It says here “square,” and concerning the inner altar, it says “square” (Exod. 30:2). Just as there, its height was twice its length [i.e, it was one cubit long and two cubits high], here too, its height was twice its length. [This method of expounding is known as גְּזֵרָה שָׁוָה, similar wording.] How then do I understand “and its height [shall be] three cubits"? [This means measuring] from the edge of the sovev [the ledge surrounding the altar] and higher. — [from Zev 60a] [According to Rabbi Judah, the altar was literally three cubits high. According to Rabbi Yose, it was ten cubits high, with the upper three cubits above the ledge mentioned in verse 5]   ועשית את המזבח וגו' ושלש אמות קומתו: ×“ברים ככתבן, דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר נאמר כאן רבוע, ונאמר בפנימי רבוע, מה להלן גבהו פי שנים כארכו, אף כאן גבהו פי שנים כארכו. ומה אני מקיים ושלש אמות קומתו, משפת סובב ולמעלה:
2And you shall make its horns on its four corners; its horns shall be from it, and you shall overlay it with copper.   בוְעָשִׂ֣יתָ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ תִּֽהְיֶ֣יןָ קַרְנֹתָ֑יו וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ נְחֽשֶׁת:
its horns shall be from it: [This means] that he should not make them [the horns] separately and [then] attach them to it [the altar].   ממנו תהיין קרנתיו: ×©×œ× יעשם לבדם ויחברם בו:
and you shall overlay it with copper: to atone for brazenness, as it is said: “and your forehead is brazen (נְחוֹּשָה)” (Isa. 48:4). [I.e., נְחֹשֶת, which means copper, is also used idiomatically to mean brazen or bold.]-[from Tanchuma 11]   וצפית אותו נחשת: ×œ×›×¤×¨ על עזות מצח, שנאמר (ישעיה מח ד) ומצחך נחושה:
3And you shall make its pots to remove its ashes, and its shovels and its sprinkling basins and its flesh hooks and its scoops; you shall make all its implements of copper.   גוְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכָל־כֵּלָ֖יו תַּֽעֲשֶׂ֥ה נְחֽשֶׁת:
its pots: Heb. סִּירֹתָיו, sort of kettles. — [from targumim]   סירותיו: ×›×ž×™×Ÿ יורות:
to remove its ashes: Heb. לְדַשְׂנוֹ, to remove its ashes [and place them] into them [the kettles]. This is what Onkelos rendered: לְמִסְפֵּי קִטְמֵיהּ, to remove its ashes into them. In Hebrew, some words [are used in such a manner that] one word [i.e., the same root] changes in its meaning to serve [both] as building and demolishing [i.e., it has a positive and a negative meaning], like, “it took root (וַךְתַַּשְׁרֵשׁ)” (Ps. 80:10), “a fool taking root (מַשְׁרִישׁ)” (Job 5:3), and its opposite, “and it uproots (תְשָׁרֵשׁ) all my grain” (Job 31:12); similar to this, “on its branches (בִּסְעִיפֶיהָ) when it produces fruit” (Isa. 17:6), and its opposite, “lops off (מְסָעֵף) the branches” (Isa. 10:33); similar to this, “and this last one broke his bones (עִצְּמוֹ)” (Jer. 50:17) [עִצְּמוֹ, which usually means “became boned,” here means] “broke his bones” ; similar to this, “and stoned him with stones (וַיִּסְקְלֻהוּ בָּאִבָנִים)” (I Kings 21:13), and its opposite, "clear it of stones (סַקְּלוּ מֵאֶבֶן) ” (Isa. 62:10), [meaning] remove its stones, and so, “and he fenced it in, and he cleared it of stones (וַיִּסְקְלֵהוּ)” (Isa. 5:2). Here too, לְדַשְׁנוֹ means “to remove its ashes (דִשְׁנוֹ),” and in Old French, adeszandrer, to remove ashes.   לדשנו: ×œ×”סיר דשנו לתוכם, והוא שתרגם אונקלוס למספי קטמיה, לספות הדשן לתוכם, ×›×™ יש מלות בלשון עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין וסתירה, כמו (תהלים פ ×™) ותשרש שרשיה, (איוב ×” ×’) אויל משריש. וחלופו (שם לא יב) ובכל תבואתי תשרש. וכמוהו (ישעיה ×™×– ו) בסעיפיה פוריה, וחלופו (שם ×™ לג) מסעף פארה, מפשח סעיפיה, וכמוהו (ירמיה ×  ×™×–) וזה האחרון עצמו, שבר עצמיו, וכמוהו (מלכים א' כא ×™×’) ויסקלוהו באבנים, וחלופו (ישעיה סב ×™) סקלו מאבן, הסירו אבניה, וכן (שם ×” ב). ויעזקהו ויסקלהו, אף כאן לדשנו להסיר דשנו ובלעז אישצינדרי"ר [לפנות האפר]:
and its shovels: Heb. וְיָעָיו. [Its meaning is] as the Targum [Onkelos renders: וּמַגְרפְיָתֵיה]: shovels with which he [the kohen] takes the ashes. They are [similar to] a kind of thin, metal lid of a pot, and it has a handle. In Old French [it is called] videl, vedil, vadil, [all meaning] shovel.   ויעיו: ×›×ª×¨×’ומו, מגרפות שנוטל בהם הדשן, והן כמין כסוי הקדרה של מתכת דק ולו בית יד, ובלעז וידי"ל [×™×¢×”]:
and its sprinkling basins: Heb. וּמִזְרְקֹתָיו, with which to receive the blood of the sacrifices.   ומזרקתיו: ×œ×§×‘ל בהם דם הזבחים:
and its flesh hooks: Heb. וּמִזְלְגֹתָיו. Sort of bent hooks, with which he [the kohen] would strike the [sacrificial] flesh. They [the hooks] would be imbedded into it, and with them, he would turn it over on the coals of the [altar] pyre in order to hasten its burning. In Old French [they are called] crozins, [meaning flesh] hooks, and in the language of the Sages [they are called], צִינוֹרִיּוֹת (Yoma 12a).   ומזלגתיו: ×›×ž×™×Ÿ אונקליות כפופים, ומכה בהם בבשר ונתחבים בו ומהפך בהן על גחל המערכה שיהא ממהר שריפתן ובלעז קרוצינ"ש [אנקולים] ובלשון חכמים צינוריות:
and its scoops: Heb. וּמַחְךְתֹּתָיו. They had a cavity in which to take coals from the altar and to carry them onto the inner altar for incense [which was within the Mishkan]. Because of their [function of] scooping (חֲתִיֹּתָן), they are called scoops (מַחְךְתּוֹת), like “to scoop (לַחְךְתּוֹת) fire from a hearth” (Isa. 30:14), an expression of raking fire from its place, and likewise, “Can a man rake (הִיַחְךְתֶּה) embers with his clothes?” (Prov. 6:27).   ומחתתיו: ×‘ית קבול יש להם ליטול בהן גחלים מן המזבח לשאתם על מזבח הפנימי לקטרת, ועל שם חתייתן קרויים מחתות, כמו (ישעיה ל יד) לחתות אש מיקוד, לשון שאיבת אש ממקומה, וכן (משלי ו ×›×–) היחתה איש אש בחיקו:
all its implements: Heb. לְכָל-כֵּלָיו. Like כָּל כֵּלָיו.   לכל כליו: ×›×ž×• כל כליו:
4And you shall make for it a copper grating of netting work, and you shall make on the netting four copper rings on its four ends.   דוְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְח֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְח֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו:
grating: Heb. מִכְבָּר, a word meaning a sieve (כְּבָרָה), which is called crible [in French], [meaning] a sort of garment made for the altar, made with holes like a sort of net. This verse is inverted, and this is its meaning: And you shall make for it a copper grating of netting work.   מכבר: ×œ×©×•×Ÿ כברה, שקורין קריבל"א [כברה] כמין לבוש עשוי לו למזבח, עשוי חורין חורין כמין רשת. ומקרא ×–×” מסורס וכה פתרונו ועשית לו מכבר נחשת מעשה רשת:
5And you shall place it beneath the ledge of the altar from below, and the net shall [extend downward] until the middle of the altar.   הוְנָֽתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת כַּרְכֹּ֥ב הַמִּזְבֵּ֖חַ מִלְּמָ֑טָּה וְהָֽיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ:
the ledge of the altar: Heb. כַּרְכֹּב, a surrounding ledge. Anything that encircles anything else is called כַּרְכֹּב, as we learned in [the chapter entitled] Everyone May Slaughter (Chul. 25a): “The following are unfinished wooden vessels: Any [vessel] that is destined to be smoothed or banded (לְכַרְכֵּב).” This [refers to the practice] of making round grooves [or bands] in the planks of the walls of wooden chests and benches. For the altar as well, he [Bezalel] made a groove around it a cubit wide. [The groove was] on its wall for decoration, and that was at the end of three (other editions: six) cubits of its height, according to the one who says that its height was twice its length and [asks] how then can I understand [the verse] "and three cubits its height"? [Three cubits] from the edge of the ledge and higher. There was, however, no surrounding ledge [i.e., walkway] on the copper altar for the kohanim to walk on, except on its top, within its horns. So we learned in Zev. (62a): What is the ledge? [The space] between one horn and the other horn which was a cubit wide. Within that there was a cubit for the kohanim to walk, and these two cubits are called כַּרְכֹּב. We [the Sages of the Gemara] questioned this: But is it not written, "beneath the ledge of the altar from below"? [Thus we learned] that the כַּרְכֹּב was on its [the altar’s] wall, and the “garment” of the grating was below it [the ledge]. The one who answered [i.e., one of the Sages of the Gemara] replied: “There were two [ledges], one for beauty and one so that the kohanim should not slip.” The one on the wall was for decoration, and below it, they adorned [it with] the grating, whose width extended halfway up the altar. Thus, the grating was a cubit wide, and this was the sign of the middle of its [the altar’s] height, to distinguish between the upper “bloods” and the lower “bloods” [i. e., the blood of the sacrifices required to be sprinkled on the top of the altar and the blood of the sacrifices required to be sprinkled on the bottom of the altar]. Corresponding to this, they made for the altar in the Temple a kind of red line [other editions: the “girdle” of the red line] in it [the altar’s] center [point] (Middoth 3:1) and a ramp upon which they [the kohanim] would ascend it [the altar]. Although [the Torah] did not explain it in this section, we were already informed in the parsha [that begins] “An altar of earth you shall make for Me” (Exod. 20:21-23): “And you shall not ascend with steps.” [I.e.,] you shall not make steps for it on its ramp, but [you shall make] a smooth ramp. [Thus] we learn that it [the altar] had a ramp. [All the above] we learned in the Mechilta (Exod. 20:23). The “altar of earth” [mentioned in Exod. 20:21] was the copper altar, which they filled with earth in [all] the places of their encampment. The ramp was to the south of the altar, separated from the altar by a hairbreadth. Its base reached [until] a cubit adjacent to the hangings of the courtyard on the Mishkan’s southern [side], according to [the opinion of] those who say that it was ten cubits high. According to the opinion of those who say that the words are [to be understood] literally -"its height [shall be] three cubits" (verse 1)-the ramp was only ten cubits long. I found this in the Mishnah of Forty-Nine Middoth. [What I stated,] that it [the ramp] was separated from the altar by the width of a thread [i.e., a hairbreadth], [derives from] Tractate Zevachim (62b), [where] we learned it from the text.   כרכב המזבח: ×¡×•×‘ב, כל דבר המקיף סביב בעגול קרוי כרכוב, כמו ששנינו בהכל שוחטין (חולין ×›×” א) אלו הן גולמי כלי ×¢×¥, כל שעתיד לשוף ולכרכב, והוא כמו שעושין חריצין עגולין בקרשי דפני התיבות וספסלי ×”×¢×¥, אף למזבח עשה חריץ סביבו והיה רחבו אמה בדפנו לנוי והוא לסוף שש אמות של גבהו, כדברי האומר גבהו פי שנים כארכו, הא מה אני מקיים ושלש אמות קומתו, משפת סובב ולמעלה. אבל סובב להלוך הכהנים לא ×”×™×” למזבח הנחשת אלא על ראשו לפנים מקרנותיו, וכן שנינו בזבחים (סב ב) איזהו כרכוב, בין קרן לקרן ולפנים מהן אמה של הלוך רגלי הכהנים, ושתי אמות הללו קרויים כרכוב. ודקדקנו שם והכתיב תחת כרכוב המזבח מלמטה, למדנו שהכרכוב בדפנו הוא ולבוש המכבר תחתיו. ותירץ המתרץ תרי הוו, חד לנוי וחד לכהנים דלא ישתרגו. ×–×” שבדופן לנוי ×”×™×” ומתחתיו הלבישו המכבר והגיע רחבו עד חצי המזבח. נמצא שהמכבר רחב אמה, והוא ×”×™×” סימן לחצי גבהו להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. וכנגדו עשו למזבח בית עולמים חגורת חוט הסקרא באמצעו. וכבש שהיו עולין בו אף על פי שלא פירשו בענין ×–×”, כבר שמענו בפרשת (לעיל ×› ×›) מזבח אדמה תעשה לי (לעיל ×› כב) ולא תעלה במעלות, לא תעשה לי מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק למדנו שהיה לו כבש, כך שנינו במכילתא. ומזבח אדמה הוא מזבח הנחשת שהיו ממלאין חללו אדמה במקום חנייתן. והכבש ×”×™×” בדרום המזבח מובדל מן המזבח מלא חוט השערה, ורגליו מגיעין עד אמה סמוך לקלעי החצר שבדרום, כדברי האומר עשר אמות קומתו. ולדברי האומר דברים ככתבן שלש אמות קומתו לא ×”×™×” אורך הכבש אלא עשר אמות, כך מצאתי במשנת מ"ט מדות, וזה שהיה מובדל מן המזבח מלא החוט, במסכת זבחים (סב ב) למדוה מן המקרא:
6And you shall make poles for the altar, poles of acacia wood, and you shall overlay them with copper.   ווְעָשִׂ֤יתָ בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם נְחֽשֶׁת:
7And its poles shall be inserted into the rings, and the poles shall be on both sides of the altar when it is carried.   זוְהוּבָ֥א אֶת־בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ:
into the rings: Into the four rings that were made for the grating.   בטבעות: ×‘ארבע טבעות שנעשו למכבר:
8You shall make it hollow, out of boards; as He showed you on the mountain, so shall they do.   חנְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹֽתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַֽעֲשֽׂוּ:
hollow, out of boards: Heb. נְבוּב לֻחֹת as the Targum [Onkelos and Jonathan] renders: חִלִיל לוּחִין. [There should be] boards of acacia wood from all sides with a space in the middle. But all of it shall not be [made of] one piece of wood [that would measure] five cubits by five cubits, like a sort of anvil [i.e., like one solid block].   נבוב לחת: ×›×ª×¨×’ומו חליל לוחין. לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו ×¢×¥ אחד שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות כמין סדן:

Seventh Portion

Exodus Chapter 27

9And you shall make the courtyard of the Mishkan on the southern side [there shall be] hangings for the courtyard of twisted fine linen, one hundred cubits long on one side.   טוְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־תֵּ֠ימָ֠נָה קְלָעִ֨ים לֶֽחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָֽאֶחָֽת:
hangings: Heb. קְלָעִים. Made like the sails of a ship, with many holes, braided, and not the work of a weaver. Its Aramaic translation is סְרָדִין [a sieve], like the Aramaic translation of מִכְבָּר, which is סְרָדָא, because they were [both] perforated like a sieve.   קלעים: ×¢×©×•×™×™×Ÿ כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה ולא מעשה אורג ותרגומו סרדין כתרגומו של מכבר המתורגם סרדא לפי שהן מנוקבין ככברה:
on one side: Heb. לַפֵּאָה הָאֶחָת. The entire side is called פֵּאָה. — [from targumim] [Although פֵּאָה usually means a corner, in this case it refers to the entire side.]   לפאה האחת: ×›×œ הרוח קרוי פאה:
10And its pillars [shall be] twenty and their sockets twenty of copper; the hooks of the pillars and their bands [shall be of] silver.   יוְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְח֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
And its pillars [shall be] twenty: Five cubits between [one] pillar and [another] pillar.   ועמדיו עשרים: ×—מש אמות בין עמוד לעמוד:
and their sockets: [I.e., the sockets] of the pillars were copper. The sockets rested on the ground and the pillars were inserted into them. He [Bezalel] made a sort of rod, called pals in Old French. [It was] six handbreadths long and three [handbreadths] wide, with a copper ring affixed to it [each rod] in the middle. He would wrap the edge of the hanging around it [the rod] with cords [placed] opposite every pillar. He would hang [each] rod by its ring from the hook that was on [each] pillar. [The hook was] made resembling a sort of “vav” (ו) its end upright and one end inserted into the pillar, like those [hooks] made to hold up doors, which are called gons, hinges in Old French. The width of the hanging hung below [the hooks], and this was the height of the partitions of the courtyard. — [from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 5]   וא-דניהם: ×©×œ העמודים נחשת, הא-דנים יושבים על הארץ והעמודים תקועים לתוכן ×”×™×” עושה כמין קונדסין שקורין פל"ש בלעז [יתידות] ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה וטבעת נחשת קבועה בו באמצעו, וכורך שפת הקלע סביביו במיתרים כנגד כל עמוד ועמוד, ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקליות שבעמוד העשוי כמין וי"ו, ראשו זקוף למעלה וראשו אחד תקוע בעמוד, כאותן שעושין להציב דלתות שקורין גונזי"ש בלעז [צירים] ורחב הקלע תלוי מלמטה, והיא קומת מחיצות החצר:
the hooks of the pillars: Heb. וָוֵי הָעַמֻּדִים. They are the hooks.   ווי העמודים: ×”ם האונקליות:
and their bands: Heb. וַחִשֻׁקֵיהֶם. The pillars were encircled all around with silver threads. I do not know whether [they were encircled] on their entire surface, [or only] at their top or in their middle, but I do know that חִשׁוּק is an expression of girding [or belting], for so we find in [the episode of] the concubine in Gibeah: “And with him was a team of saddled (חֲבוּשִׁים) donkeys” (Jud. 19:10), which is translated into Aramaic [by Jonathan] as חִשִׁיקִין.   וחשקיהם: ×ž×•×§×¤×™×Ÿ היו העמודים בחוטי כסף סביב. ואיני יודע אם על פני כולן, אם בראשם, אם באמצעם. אך יודע אני שחשוק לשון חגורה, שכן מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט ×™×–) ועמו צמד חמורים חבושים, תרגומו חשוקים:
11And so for the northern end in the length hangings one hundred [cubits] long, its pillars twenty, and their sockets twenty of copper; the hooks of the pillars and their bands of silver.   יאוְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ בָּאֹ֔רֶךְ קְלָעִ֖ים מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ וְעַמּוּדָ֣יו (כתיב ועמדו) ×¢Ö¶×©Ö°×‚רִ֗ים וְאַדְנֵיהֶ֤ם עֶשְׂרִים֙ נְח֔שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
12The width of the courtyard on the western side, hangings fifty cubits, their pillars ten and their sockets ten.   יבוְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה:
13The width of the courtyard on the eastern side, fifty cubits.   יגוְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה:
on the eastern side: Heb. לִפְאַתקֵדְמָה מִזְרָחָה. The eastern side is called קֶדֶם, a word meaning the face [or front], and אָחוֹר signifies the back. Therefore, the east is called קֶדֶם, which is the face, and the west is called אָחוֹר, as it is said: “the back (הָאַחִרוֹן) sea” (Deut. 11:24, 34:2), [which is translated into Aramaic as] יַמָּא מַעַרְבָא, the western sea.   לפאת קדמה מזרחה: ×¤× ×™ המזרח קרוי קדם, לשון פנים. אחור לשון אחורים, לפיכך המזרח קרוי קדם שהוא פנים, ומערב קרוי אחור, כמו דתרגם אונקלוס (דברים יא כד) הים האחרון ימא מערבא:
fifty cubits: These fifty cubits were not all closed off with hangings, because the entrance was there, but [there were] fifteen cubits of hangings for [one] shoulder of the entrance from here [from one side] and similarly for the second shoulder. There remained the width of the space of the entrance in between, [which was] twenty cubits. This is what is said [in verse 16]: “And at the gate of the courtyard shall be a screen of twenty cubits,” [i. e.,] a screen for protection opposite the entrance, twenty cubits long, which equaled the width of the entrance.   חמשים אמה: ××•×ª×Ÿ חמשים אמה לא היו סתומים כולם בקלעים, לפי ששם הפתח, אלא חמש עשרה אמה קלעים לכתף הפתח מכאן, וכן לכתף השנית, נשאר רחב חלל הפתח בינתים עשרים אמה וזהו שנאמר (פסוק טז) ולשער החצר מסך עשרים אמה, וילון למסך כנגד הפתח עשרים אמה ארך כרחב הפתח:
14The hangings on the shoulder [shall be] fifteen cubits, their pillars three and their sockets three.   ידוַֽחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם שְׁלשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלשָֽׁה:
their pillars three: Five cubits between [one] pillar and [another] pillar. Between the pillar that is at the beginning of the south, which stands at the southeastern corner, until the pillar that is [one] of the three in the east, there were five cubits. And from it [this pillar] to the second one [there was a space of] five cubits, and from the second to the third [were] five cubits, and likewise for the second [i.e., the northeastern] shoulder, and four pillars for the screen. Thus, there were ten pillars on the east, corresponding to the ten pillars on the west.   עמדיהם שלשה: ×—מש אמות בין עמוד לעמוד, בין עמוד שבראש הדרום העומד במקצוע דרומית מזרחית עד עמוד שהוא מן השלשה שבמזרח חמש אמות וממנו לשני חמש אמות, ומן השני לשלישי חמש אמות, וכן לכתף השנית, וארבעה עמודים למסך, הרי עשרה עמודים למזרח כנגד עשרה למערב:
15And on the second shoulder [there shall be] fifteen hangings, their pillars three and their sockets three.   טווְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם שְׁלשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלשָֽׁה:
16And at the gate of the courtyard shall be a screen of twenty cubits, [made] of blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen, the work of an embroiderer; their pillars four and their sockets four.   טזוּלְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ | עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַֽעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה:
17All the pillars around the courtyard [shall have] silver bands, silver hooks, and copper sockets.   יזכָּל־עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָֽוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֽשֶׁת:
All the pillars around the courtyard, etc.: Since [the text] explained only [that there were to be] hooks, bands, and copper sockets for the north[ern] and the south[ern sides], but for the east[ern] and the west[ern sides] no hooks, bands, or copper sockets were mentioned, therefore [the text] teaches it here. [Lit., it comes and teaches here.]   כל עמודי החצר סביב וגו': ×œ×¤×™ שלא פירש ווין וחשוקים וא-דני נחשת אלא לצפון ולדרום, אבל למזרח ולמערב לא נאמר ווין וחשוקים וא-דני נחשת, לכך בא ולמד כאן:
18The length of the courtyard [shall be] one hundred cubits and the width fifty by fifty [cubits]. The height [of the hangings] shall be five cubits of twisted fine linen, and their sockets [shall be of] copper.   יחאֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב | חֲמִשִּׁ֣ים בַּֽחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֽשֶׁת:
The length of the courtyard: the north[ern] and the south[ern sides] from east to west were one hundred cubits.   ארך החצר: ×”צפון והדרום שמן המזרח למערב מאה באמה:
and the width fifty by fifty: The courtyard in the east was fifty [cubits] by fifty [cubits] square-for the Mishkan was thirty [cubits] long and ten [cubits] wide. He [Moses] placed its entrance on the east, at the edge of the outer fifty [cubits] of the length of the courtyard. Thus, it [the Mishkan] was all in the inner fifty [cubits of the courtyard], and its length ended at the end of thirty [cubits of the inner fifty]. Hence, there was a space of twenty cubits behind it, between the hangings in the west and the curtains of the rear of the Mishkan. The Mishkan was ten cubits wide in the center of the width of the courtyard. Thus, it had twenty cubits of space to the north and to the south- from the hangings of the courtyard to the curtains of the Mishkan-and similarly to the west. And [there was] a courtyard of fifty by fifty [cubits] in front of it [These are the outer fifty cubits, which faced the entrance of the Mishkan.] -[from Eruv. 23b, Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 5]   ורחב חמשים בחמשים: ×—צר שבמזרח היתה מרובעת חמשים על חמשים, שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר, העמיד מזרח פתחו בשפת חמשים החיצונים של אורך החצר נמצא כלו בחמשים הפנימים, וכלה ארכו לסוף שלשים נמצאו עשרים אמה ריוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן, ורוחב המשכן עשר אמות באמצע רוחב החצר, נמצאו לו עשרים אמה ריוח לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות המשכן, וכן למערב, וחמשים על חמשים חצר לפניו:
The height…five cubits: [I.e.,] the height of the partitions of the courtyard, which was the width of the hangings.   וקמה חמש אמות: ×’ובה מחיצות החצר, והוא רוחב הקלעים:
and their sockets [shall be of] copper: [This is mentioned] to include the sockets of the screen, so that you would not say [that] copper sockets were mentioned only in regard to the pillars of the hangings, but the sockets of the [pillars of the] screen were of another kind [i.e., a different material]. So it appears to me that for this [reason], they [the copper sockets] were repeated.   וא-דניהם נחשת: ×œ×”ביא א-דני המסך, שלא תאמר לא נאמרו א-דני נחשת אלא לעמודי הקלעים, אבל א-דני המסך של מין אחר היו. כך נראה בעיני, שלכך חזר ושנאן:
19All the implements of the Mishkan for all its labor, and all its pegs and all the pegs of the courtyard [shall be] copper.   יטלְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹֽדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵֽדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר נְחֽשֶׁת:
All the implements of the Mishkan: that were required for its assembling and its disassembling, e.g., sledge hammers to drive in the pegs and the pillars.   לכל כלי המשכן: ×©×”יו צריכין להקמתו ולהורדתו, כגון מקבות לתקוע יתדות ועמודים:
the pegs: [These were] like copper bars, made for the curtains of the tent and for the hangings of the courtyard, tied with cords all around [them] at their bases [i.e., at the bases of the curtains and the hangings], so that the wind would not lift them up. But I do not know whether they [the pegs] were driven into the ground or whether they were tied [with cords] and hung-their [heavy] weight weighted down the bottoms of the curtains so that they would not move in the wind. I say, however, that their name [i.e., pegs] indicates that they were driven into the ground. Therefore, they were called יְתֵדוֹת, and this verse supports me [my assertion]: “a tent that shall not fall, whose pegs (יְתֵדֹתָיו) shall never be moved” (Isa. 33:20).   יתדות: ×›×ž×™×Ÿ נגרי נחשת עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר, קשורים במיתרים סביב סביב בשפוליהן, כדי שלא תהא הרוח מגביהתן. ואיני ידוע, אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שפולי היריעות, שלא ינועו ברוח. ואומר אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ, לכך נקראו יתדות, ומקרא ×–×” מסייעני (ישעיה לג ×›) אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח:

Maftir Portion

Exodus Chapter 27

17All the pillars around the courtyard [shall have] silver bands, silver hooks, and copper sockets.   יזכָּל־עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָֽוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֽשֶׁת:
All the pillars around the courtyard, etc.: Since [the text] explained only [that there were to be] hooks, bands, and copper sockets for the north[ern] and the south[ern sides], but for the east[ern] and the west[ern sides] no hooks, bands, or copper sockets were mentioned, therefore [the text] teaches it here. [Lit., it comes and teaches here.]   כל עמודי החצר סביב וגו': ×œ×¤×™ שלא פירש ווין וחשוקים וא-דני נחשת אלא לצפון ולדרום, אבל למזרח ולמערב לא נאמר ווין וחשוקים וא-דני נחשת, לכך בא ולמד כאן:
18The length of the courtyard [shall be] one hundred cubits and the width fifty by fifty [cubits]. The height [of the hangings] shall be five cubits of twisted fine linen, and their sockets [shall be of] copper.   יחאֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב | חֲמִשִּׁ֣ים בַּֽחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֽשֶׁת:
The length of the courtyard: the north[ern] and the south[ern sides] from east to west were one hundred cubits.   ארך החצר: ×”צפון והדרום שמן המזרח למערב מאה באמה:
and the width fifty by fifty: The courtyard in the east was fifty [cubits] by fifty [cubits] square-for the Mishkan was thirty [cubits] long and ten [cubits] wide. He [Moses] placed its entrance on the east, at the edge of the outer fifty [cubits] of the length of the courtyard. Thus, it [the Mishkan] was all in the inner fifty [cubits of the courtyard], and its length ended at the end of thirty [cubits of the inner fifty]. Hence, there was a space of twenty cubits behind it, between the hangings in the west and the curtains of the rear of the Mishkan. The Mishkan was ten cubits wide in the center of the width of the courtyard. Thus, it had twenty cubits of space to the north and to the south- from the hangings of the courtyard to the curtains of the Mishkan-and similarly to the west. And [there was] a courtyard of fifty by fifty [cubits] in front of it [These are the outer fifty cubits, which faced the entrance of the Mishkan.] -[from Eruv. 23b, Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 5]   ורחב חמשים בחמשים: ×—צר שבמזרח היתה מרובעת חמשים על חמשים, שהמשכן ארכו שלשים ורחבו עשר, העמיד מזרח פתחו בשפת חמשים החיצונים של אורך החצר נמצא כלו בחמשים הפנימים, וכלה ארכו לסוף שלשים נמצאו עשרים אמה ריוח לאחוריו בין הקלעים שבמערב ליריעות של אחורי המשכן, ורוחב המשכן עשר אמות באמצע רוחב החצר, נמצאו לו עשרים אמה ריוח לצפון ולדרום מן קלעי החצר ליריעות המשכן, וכן למערב, וחמשים על חמשים חצר לפניו:
The height…five cubits: [I.e.,] the height of the partitions of the courtyard, which was the width of the hangings.   וקמה חמש אמות: ×’ובה מחיצות החצר, והוא רוחב הקלעים:
and their sockets [shall be of] copper: [This is mentioned] to include the sockets of the screen, so that you would not say [that] copper sockets were mentioned only in regard to the pillars of the hangings, but the sockets of the [pillars of the] screen were of another kind [i.e., a different material]. So it appears to me that for this [reason], they [the copper sockets] were repeated.   וא-דניהם נחשת: ×œ×”ביא א-דני המסך, שלא תאמר לא נאמרו א-דני נחשת אלא לעמודי הקלעים, אבל א-דני המסך של מין אחר היו. כך נראה בעיני, שלכך חזר ושנאן:
19All the implements of the Mishkan for all its labor, and all its pegs and all the pegs of the courtyard [shall be] copper.   יטלְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹֽדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵֽדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר נְחֽשֶׁת:
All the implements of the Mishkan: that were required for its assembling and its disassembling, e.g., sledge hammers to drive in the pegs and the pillars.   לכל כלי המשכן: ×©×”יו צריכין להקמתו ולהורדתו, כגון מקבות לתקוע יתדות ועמודים:
the pegs: [These were] like copper bars, made for the curtains of the tent and for the hangings of the courtyard, tied with cords all around [them] at their bases [i.e., at the bases of the curtains and the hangings], so that the wind would not lift them up. But I do not know whether they [the pegs] were driven into the ground or whether they were tied [with cords] and hung-their [heavy] weight weighted down the bottoms of the curtains so that they would not move in the wind. I say, however, that their name [i.e., pegs] indicates that they were driven into the ground. Therefore, they were called יְתֵדוֹת, and this verse supports me [my assertion]: “a tent that shall not fall, whose pegs (יְתֵדֹתָיו) shall never be moved” (Isa. 33:20).   יתדות: ×›×ž×™×Ÿ נגרי נחשת עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר, קשורים במיתרים סביב סביב בשפוליהן, כדי שלא תהא הרוח מגביהתן. ואיני ידוע, אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שפולי היריעות, שלא ינועו ברוח. ואומר אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ, לכך נקראו יתדות, ומקרא ×–×” מסייעני (ישעיה לג ×›) אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח:

Haftarah

I Kings Chapter 5

26And the Lord gave Solomon wisdom, as He had promised him, and there was peace between Hiram and Solomon, and they both made a league together.   כווַיהֹוָ֗ה נָתַ֚ן חָכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ל֑וֹ וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֚ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם:
27And King Solomon raised a levy out of all Israel, and the levy was thirty thousand men.   כזוַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ:
And the levy was thirty thousand men: which amounted to the wages of thirty thousand men.    
28And he sent them to Lebanon, ten thousand a month alternately, a month they were in Lebanon, (and) two months at home, and Adoniram (was) over the levy.   כחוַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶֹ֨רֶת אֲלָפִ֚ים בַּחֹ֙דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹדֶשׁ יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַאֲדֹנִירָ֖ם עַל־הַמָּֽס:
Ten thousand a month alternately: When the thousand men were in Lebanon in Tishrei and the twenty thousand men were at home, in Marcheshvan the second ten thousand would alternate and go out to Lebanon and these would return to their homes. And in the month of Kislev the third group of ten thousand go out, and they would go out to Lebanon, and these second ones would return to their homes. And in the month of Teveth the first ones go out and return to Lebanon, and thus they return again and again. So it is found that each group of ten thousand amongst them would be one month in Lebanon and two months at home.    
And Adoniram was over the levy: to collect the levy.    
29And Solomon had seventy thousand who bore burdens, and eighty thousand hewers in the mountains.   כטוַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵֹ֣א סַבָּ֑ל וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר:
Seventy thousand that bore burdens: to bring the stones from the mountains to the city, and the eighty thousand men were the ones who hewed them in the mountains. There is altogether one hundred fifty thousand men. And they were all proselytes who were drawn and attracted to the Jewish people, that converted because of Solomon’s greatness and hospitality. And it is likewise written in Chronicles II (2: 16) “And Solomon numbered all the strangers that were in the land of Israel… and they were found a hundred and fifty thousand. And he set seventy thousand…”    
30Besides Solomon's chief officers that were over the work, three thousand and three hundred, who bore rule over the people that wrought in the work.   ללְ֠בַד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֚ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁל֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁל֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִֹ֖ים בַּמְּלָאכָֽה:
The chief officers: These were the oppressors and overseers over those who did the work.    
Three thousand and three hundred: And in Chronicles II (2:1) it says three thousand and six hundred. It is, therefore, my opinion that the three thousand three hundred men were in charge of one hundred fifty thousand men, so that each one was in charge of forty five and some odd men, and the three hundred men who were added in Chronicles were in charge of all of them, so that each of these three hundred men was in charge of five hundred and some odd men. And you shall know the evidence in support of my opinion that there are two other passages on this subject, and they contradict one another. For it says on this topic in this book of Kings I (9:23) “These were the chief officers that were over Solomon’s work, five hundred and fifty,” and in the book of Chronicles II (8:10) it says “two hundred and fifty.” There are, therefore, altogether, four verses contradicting one another. But we may explain it thus. Those that are mentioned in the latter verses in I Kings 9:23 and in Chronicles II (8:10), were in charge of all of them. And it is a fact that Solomon had employed these proselytes to be bearers of burdens and to hew stones in the mountains. And, in addition, he had the remaining workers for the store cities which he also built, who were native born Jews. Because these passages are stated there in Chronicles II which discusses the store-cities. And to sum it up then, in the book of Kings he counted the proselyte officers in two separate totals. First, he counted the three thousand three hundred men, the officers who were in charge of forty-five men each, separately. And in (9:23) he combined the three hundred superior officers, who were in charge of these three thousand three hundred men, with the two hundred and fifty men who were in charge of the builders of the store-cities, and totaled together five hundred and fifty officers. And, on the other hand, in Chronicles II he counted all the proselyte officers, the major and minor ones, together, three thousand six hundred men, and they were all proselytes. And the officers in charge of the workers in the store-cities, who were Jews, totaling two hundred and fifty men, he counted separately.    
Who bore rule over the people that wrought in the work: Who bore rule over the people that did the work.    
31And the king commanded, and they quarried great stones, heavy stones, to lay the foundation of the house (with) hewn stone.   לאוַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּעוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית:
And they quarried: the stones from the mountains. This is an expression of uprooting.    
Great stones, heavy stones: Heb. יקרות, heavy.    
Hewn stone: They were carved and chiseled [precisely to the required measurement]. And if you ask it has already been stated (6:7) “There was neither hammer nor axe nor any tool of iron heard in the house, while it was in building.” How then were the stones cut to a specific size? The explanation is, that although no tool of iron was heard in the house, while it was in building, but he would chisel the stones while still on the outside, and then bring them in and build from the inside. Thus is this explained in the Tractate Sota (48b).    
32And Solomon's builders and Hiram's builders and the Gebalites did hew (them), and they prepared the timber and the stones to build the house.   לבוַֽיִּפְסְל֞וּ בֹּנֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וּבֹנֵ֥י חִיר֖וֹם וְהַגִּבְלִ֑ים וַיָּכִ֛ינוּ הָעֵצִ֥ים וְהָאֲבָנִ֖ים לִבְנ֥וֹת הַבָּֽיִת:
And they did hew them: in the mountains.    
And the Gebalites: a nation whose name was Gebal. And they were skilled in the art of chiseling stones and building. As it is stated in reference to the wise men of Tyre (Ezek. 27:9) “The elders of Cebal and the wise men thereof, were in you your calkers.”    
And they prepared: An expression of designation.    

I Kings Chapter 6

1And it was in the four hundred and eightieth year after the departure of the children of Israel from Egypt, in the fourth year, in the month Ziv, which (is) the second month of Solomon's reign over Israel, that he did (begin to) build the house of the Lord.   אוַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו הוּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהֹוָֽה:
In the month of Ziv: This is Iyar. The word Ziv means bloom. [It is called Ziv] because [in that month] there is the bloom of the trees. And Targum Jonathan translated this similarly ‘the bloom of the buds.’    
Which is the second month: [Iyar is considered the second month] when numbering the months, since Nissan is the beginning of the year in [the numbering of] the months.    
Of Solomon’s reign: “the fourth year.” [It was] the fourth [year] of Solomon’s reign. And so does he also state in Chronicles II (3:2) “And he began to build in the second month in the fourth year of his reign.”    
2And the house which king Solomon built for the Lord, the length thereof (was) sixty cubits, and the breadth thereof twenty cubits, and the height thereof thirty cubits.   בוְהַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֚לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁשִּֽׁים־אַמָּ֥ה אָרְכּ֖וֹ וְעֶשְׂרִ֣ים רָחְבּ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתֽוֹ:
Sixty cubits: [This included] the Temple [proper] and the Holy of Holies together.    
3And the porch before the temple of the house, twenty cubits (was) the length thereof, before the breadth of the house, (and) ten cubits (was) the breadth thereof before the house.   גוְהָאוּלָ֗ם עַל־פְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת עֶשְׂרִ֚ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ עַל־פְּנֵ֖י רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת עֶ֧שֶׂר בָּאַמָּ֛ה רָחְבּ֖וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַבָּֽיִת:
And the porch before: before the Temple, in it’s entranceway.    
The length thereof before the breadth of the house: The length of the porch was along the width of the Temple [and extended] from the north to the south. All larger [measurements] are called the length, and the lesser [measurements] are called the width. Since in the Temple proper the measurement from the east to the west was greater, that was called the length, and in the porch that the measurement from the north to the south was the larger, therein was called the length from the north to the south, and from the east to the west therein was called the width.    
Before the house: [The porch was] in front of the house [of the Temple], on the eastern side [and was] on the outside.    
4And he made for the house windows broad without, and narrow within.   דוַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטֻמִֽים:
Broad without and narrow within: Our Sages explained שְּׁקוּפִים as an expression of looking and an opening and an observation. These windows were constructed so that they were open on the outside and closed (אֲטוּמִים) on the inside. [The opening was wider on the outside] and narrow on the inside. This was not in the usual manner of all other windows which are made [expressly] for illumination.    
5And against the wall of the house he built a chamber round about, (against) the walls of the house round about, (both) of the temple and of the sanctuary, and he made chambers round about.   הוַיִּבֶן֩ עַל־קִ֨יר הַבַּ֚יִת יָצִ֙יעַ֙ (כתיב יָצִ֙ועַ֙) ×¡Ö¸×‘ִ֔יב אֶת־קִיר֚וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב לַֽהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת סָבִֽיב:
A chamber: Appentis in French, a projecting gallery. This chamber had three names, יָצִיעַ a wing or extension of the building תָּא, a compartment, צֶלָע a side chamber. Thus is this explained in Baba Bathra 61a.    
Against the walls of the house round about: That is to say against the Temple and the house of the Holy of Holies, which is [synonymous with] the דְבִיר, he made chambers on the outside at the south, and at the west and the north. And the end of the sentence is an explanation of the beginning. And he built “on&rdq